ת"א 26561-09-22

תקציר

התובעים, שבבעלותם חלקת אדמה שנפגעה משני פסקי דין, מאשימים את הנתבע, מגשר, ברשלנות ובהפרת חובות משפטיות. המגשר סייע לכאורה להסדר הסותר פסק דין קודם, ומנע מהתובעים לממש את זכויותיהם בקרקע. הנתבע הגיש בקשה לדחיית התביעה, בטענה כי הוראות החיסיון של תקנות הגישור מגינות עליו. עוד טען כי התובעים אינם צד לגישור וכי על בית המשפט להורות על דחייה על הסף. התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי אין לה תימוכין עובדתיים ויש לדחותה לגופה. בית הדין הסכים עם התובעים, וציין כי פיטורים על הסף הם צעד קיצוני שאינו ראוי במקרה זה. השופטת טענה כי הרציונל העומד מאחורי הליכי גישור אינו שולל אפשרות של פעולה רשלנית של מגשר, וכי חובת החיסיון אינה מוחלטת. יתר על כן, השופט הדגיש כי החסינות המוענקת למגשרים אינה צריכה לעלות על זו הניתנת לשופטים, המוגבלת לפעולות שאינן מכוונות. משכך, דחה בית הדין את בקשת הנתבעת לסילוק על הסף, תוך שהוא מדגיש את הצורך בבירור עובדתי. הנתבע חויב לשלם לתובעים הוצאות בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום. בנוסף, גינה בית המשפט את השפה הבלתי ראויה בה השתמש התובע השני כלפי הנתבע ובית המשפט, וציין כי יעסוק בנושאים אלה בהמשך. השופטת ביקשה מהתובע השני עדכון האם יש צורך בדיון או אם ניתן להכריע בבקשות בכתב, שיוגשו תוך 14 יום.