ב"ל 10590-12-22

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישה גב' יוספה בר נוי כנגד המוסד לביטוח לאומי (הנתבעת) בדבר זכאותה לגמלת סיעוד. התובעת טענה כי קיימת סתירה בין הסדרים שונים הקבועים בחוק בנוגע לקריטריונים לזכאות לגמלת סיעוד. לטענתה, מההסדר החקיקתי עולה כי הנתבעת לא תשלם למבוטחים עבור החודשיים הראשונים לאחר ירידה בהכנסות, וכך היה במצבה. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי יש לדחות את התביעה מטעמים מקדמיים, שכן טענות התובעת בדבר אי חוקיות ההסדר החקיקתי הועלו לראשונה בשלב הסיכום, ואף הן חסרות שחר. בית המשפט הסכים עם עמדת הנתבע ודחה את התביעה. בית המשפט קבע כי התקנות המדוברות הן מבחנים מדורגים ומצטברים ואין סתירה ביניהם. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי אין לו סמכות לבטל תקנה, ויש להפנות תביעה כזו לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. עוד ציינה השופטת כי פרשנותה של התובעת להסדר החקיקתי הייתה שגויה וכי ידיה של הנתבעת כבולות בלשונו הברורה והמפורשת של החוק. בפסק הדין נקבע כי התובעת אינה זכאית לגמלה מלאה עד ספטמבר 2022, וכל שינוי בהסדר החקיקתי צריך להיעשות על ידי המחוקק. לפיכך התביעה נדחתה במלואה, וניתן לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.