ת"א 63319-07-22

תקציר

בית המשפט קבע כי שידור הכתבה על ידי הנתבעים לא היה לשון הרע שכן הוא התבסס על אירועים אמיתיים. בכתבה הוצגו מספר עובדות שליליות על התובע, לרבות ניצול מעמדו כיו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה ומנהל תחנת כיבוי האש, להעסקת הכפופים לו למשימות אישיות מעבר לתפקידם. בית המשפט מצא טענות אלה נכונות, ולכן השידור לא הכיל תוכן מכפיש. יתר על כן, הנתבעים היו מוגנים על ידי הגנות תום הלב והעיתונות האחראית. בית המשפט הכיר בחובה העיתונאית לפרסם טענות על התנהגות בלתי הולמת של עובדים בשירות הציבורי, במיוחד כאשר היא פוגעת בכוננות המבצעית בשדה התעופה. נמצא כי הנתבעים התנהלו בתום לב, ומילאו את תפקידם העיתונאי באחריות, לאחר אימות הטענות באמצעות מקורות ומסמכים רבים. הם גם נתנו לתובע הזדמנות סבירה להגיב, והוא לא ניצל אותה מספיק. התובע טען כי נפל פגם בתהליך שקדם לשידור, שכן לא עודכן כראוי בטענות וניתן לו זמן מוגבל להגיב. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות התובע בעניין זה אינן נכונות וכי הוא לא הופתע מהשידור, שכן היה לו ידע מוקדם על הטענות נגדו. בסיכומו של דבר, דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 78,000 ₪, בצמוד לריבית.