ע"פ 6881/21

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים. המערערים טענו כי השופט נחשף למסה קריטית של ראיות, לרבות ראיות בלתי קבילות, במהלך הליכי הארכת מעצר ודיוני מעצר קודמים, דבר המעורר חשש למשוא פנים. המשיב התנגד בטענה שהבקשה הוגשה באיחור ולא הוכיח חשיפה לראיות קריטיות. בית משפט קמא הכיר בבעייתיות בעיתוי ובחשיפה לחלק מהראיות, אך הדגיש כי הן אינן זכורות ואינן מצדיקות פסילה. ערכאת הערעור הסכימה לכך, וציינה כי חשיפה לראיות במהלך הליכי הארכת מעצר בלבד אינה עילה מספקת לפסילה. המערערים לא הוכיחו כי השופט נחשף למסה קריטית של ראיות שיש בה כדי להטות את שיקול דעתו, מה גם שהדיונים התקיימו לפני שנים. יתר על כן, עצם העובדה שראיות עשויות להיות בלתי קבילות אינה מובילה אוטומטית לפסילה, והמערערים לא פירטו איזו ראיה אינה קבילה לכאורה. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה לפסילה ועל כן דחתה את הערעור, תוך שהיא מאשרת את החלטת בית משפט קמא.