בש"א 8839/06

תקציר

עניינו של סכסוך בין שני צדדים, התובע מס' 1 והנתבע מס' 3, על רקע הסכם הפצה עם תניית בוררות זרה. הנתבע ביקש עיכוב הליכים, תוך הסתמכות על סעיף 5 לחוק הבוררות, הקובע עיכוב הליכים אם הסכם בוררות מוכן לנהל בוררות. סעיף 6 לחוק הבוררות, המסדיר מקרים עם סעיפי בוררות זרים, וסעיף 2 לאמנת ניו יורק בדבר הכרה ואכיפה של פרסי בוררות זרים, מחייבים את בתי המשפט להורות על עיכוב אלא אם ההסכם בטל, בטל או שאינו ניתן לביצוע. התובעים טענו כי ההסכם אינו חוזה אחיד וכי סעיף הבוררות מפלה, אך השופט מצא כי הם לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענתם, במיוחד לאור העובדה שעמדת הנתבע בנוגע למו"מ לא הופרכה. בנוסף, דחתה השופטת את הטענה כי הסכם הבוררות אינו ישים בשל אילוצים כספיים, וקבעה כי אילוצים אלה אינם פוסלים סעיפי בוררות. יתר על כן, השופט היה שבע רצון מנכונותו של הנתבע להמשיך בבוררות כאמור בתצהירו. בעקבות זאת, נעתר השופט לבקשת הנתבע להקפאת הליכים, והפנה את העניין לבוררות בקליפורניה כמפורט בהסכם ההפצה. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, כאשר ההוצאות שנפסקו לנתבע, ייקבעו על פי תוצאות הליך הבוררות.