ת"א 56946-05-20

תקציר

התובעים, תושבי ביר אל-מכסור, ביקשו להירשם כבעלים של חלקת אדמה בתחום השיפוט של היישוב, הרשומה על שם הנתבע 1. לטענתם, הם רכשו את הזכויות במקרקעין מהנתבע 1 בתום לב, על סמך רישומי רישום המקרקעין. עם זאת, הנתבע 2 טען כי רישום המקרקעין אינו משקף את הבעלות בפועל, וכי הוא, ולא נתבע 1, הוא הבעלים החוקיים של החלקה שבמחלוקת, והביא ראיה לעסקת מתנה בינו לבין הנתבע 1. בית המשפט בחן את תוקפה של מתנה זו ומצא כי היא אכן התרחשה ועדיין עומדת על תילה. עוד נבחנה תום ליבם של התובעים ומצאה כי הם מודעים לפרויקט הסדרת קרקעות מתמשך בכפר, בניגוד לטענותיהם. בהסתמך על מאזן ההסתברות, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובעים לא פעלו בתום לב בעת התקשרותם בעסקה עם הנתבע 1. משכך, עסקת המתנה הקודמת בין שני הנתבעים קיבלה קדימות על פני רכישתם המאוחרת יותר של התובעים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת התובעים בדבר מעמדה הבלתי רשום של עסקת המתנה לפי דיני המס, כפי שהועלתה בשלב סיכום. התביעה נדחתה, והתובעים חויבו בהוצאות המשפט של הנתבע 2. פסק דין זה, המבטל את הערת האזהרה של התובעים, ייכנס לתוקף רק לאחר שיהפוך לפסק דין סופי.