בג"צ 79/63

תקציר

פסק הדין עוסק בשלושה מקרים הנוגעים לזכות הבחירה בבחירות לוועדות חקלאיות במועצות מקומיות. המבקשים במקרים אלה ערערו על זכותם של אנשים מסוימים, המכונים חוסכים, להצביע בבחירות אלה. החוסכים היו שותפים במיזם שנקרא "בוסתן בחיסכון לעובדי המושבות", שאפשר להם לרכוש מניות קרקע שבסופו של דבר יימסרו להם. המבקשים טענו כי החוסכים אינם זכאים להיות "חקלאים" כהגדרתם בצו המועצות המקומיות, ולכן אין לאפשר להם להצביע. פקידי הבחירות הוציאו תחילה את החוסכים מרשימות הבוחרים, אך מאוחר יותר הפכו את החלטתם בעקבות ערעור של החוסכים. תחילה התייחס בית המשפט לשתי טענות מקדמיות שהעלו המשיבים. הראשון טען כי למבקשים לא היה מעמד להביא את התיקים בפני בית המשפט, שכן הם לא היו צד להחלטות הראשוניות של פקידי הבחירות. בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי למבקשים, כפרטים בעלי זכות בחירה, היה אינטרס מתמיד בזכויות הצבעה של אחרים ביישובם, ולכן הם נחשבים לבעלי עניין. הטענה המקדמית השנייה טענה כי לבית המשפט לא הייתה עילה להתערב בהחלטות פקידי הבחירות, שכן הן לא חרגו מסמכותם ולא היו בהן טעויות דין על פניהן. בית המשפט דחה גם טענה זו וקבע כי יש לו סמכות לבקר החלטות של גופים מינהליים, וכי במקרה זה החלטות פקידי הבחירות הן בעלות אופי שיפוטי. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי החוסכים אכן זכאים להיות "חקלאים" לפי צו המועצות המקומיות, שכן הם מחזיקים במקרקעין ומעובדים כמשמעותם בצו. בית המשפט ביסס החלטה זו על הראיות שהוגשו, לרבות חוזים ורישומי מס, אשר הראו כי לחוסכים היה קשר ממשי למקרקעין. בנוסף, באחד המקרים התייחס בית המשפט לסוגיית עיתוי הערעורים. המבקשים טענו כי החוסכים לא הגישו את ערעוריהם בתוך פרק הזמן הנדרש. עם זאת, בית המשפט מצא כי הערעורים הראשונים לא נדחו או נדחו שלא כדין, וכי החוסכים הגישו ערעורים חדשים בתוך המועד שהוארך כדין. לסיכום, בית המשפט קבע כי החוסכים זכאים להצביע בבחירות לוועדות החקלאיות, ולכן דחה את הבקשות, תוך שהוא מבטל את הצווים המותלים ללא הוצאות.