ת"א 526/98

תקציר

התובעת, שנגרמה לה חבלות קשות בתאונת דרכים בגיל שש, והוריה הגישו תביעה נגד הנתבעים האחראים בגין נזקי גוף. לא הייתה מחלוקת על אחריות הנתבעים. התובע סבל מנכות לצמיתות ונזקק לטיפול מתמיד. היא הייתה מרותקת לכיסא גלגלים וסבלה משיתוק ספסטי מלא בצד שמאל של גופה ומשיתוק חלקי בצד ימין. גם יכולותיה הנפשיות נפגעו. בית המשפט מינה מומחה שיקומי שאישר את חומרת מצבה של התובעת אך התנגד לטענת הנתבעים כי תוחלת חייה התקצרה. חוות הדעת של המומחה הייתה חיובית, ולכן לא נשקלה הפחתה בתוחלת החיים בפסק הדין. השופטת פירטה את הפיצויים המגיעים לתובע בגין ראשי נזק שונים, לרבות הפסדי השתכרות עתידיים, הפסדי פנסיה, עזרה בעבר ובעתיד מאחרים, הוצאות ניידות בעבר ובעתיד, התאמות דיור, תרופות וטיפולים רפואיים, טיפולים פרא-רפואיים, אביזרים, חונכות ואפוטרופסות. הסכום הכולל שנפסק היה 12,574,090 ₪, ממנו בוצעו ניכויים שונים, לרבות הטבות שיקבל התובע מהביטוח הלאומי. מהסכום נוכו גם שכר טרחת עורך דין ומע"מ. לבסוף נפסקו לתובע סך של 9,101,061 ₪, שכללו את עיקר הפיצוי והוצאות המשפט. הסכום היה אמור להיות משולם על ידי הנתבעים ביחד ולחוד. חלק מהסכום היה אמור להיות מועבר להוריו של התובע לכיסוי הוצאות קודמות, והיתרה הייתה אמורה להיות מופקדת בחשבון על שם התובע. אין להשתמש בכספים בחשבון ללא אישור בית המשפט והם יושקעו על מנת לשמור על ערכו עד לקבלת החלטה בבית המשפט לענייני משפחה.