ת"פ 6003/07

תקציר

הריב בין שני תלמידים, י.מ. שמו ומ.מ. שמו, על נערה הוביל את י.מ. לבקש מא.ל. להשיג רימון כדי שיוכל לפגוע במ.מ. א.ל. יצר קשר עם הנאשם, שסיפק לו את הרימון תמורת 300 שקלים. הרימון הועבר בסופו של דבר לי.מ., שהחזיר אותו לא.ל. לאחר שאביו גילה אותו. הרימון נותר ברשותו של א.ל. עד שנתפס על ידי המשטרה והביא למעצרו. הנאשם הואשם בהחזקה, נשיאה והובלה של נשק, וכן ביצוע עסקת נשק. בית המשפט נדרש להחליט האם להאמין לעדויותיהם של י.מ. וא.ל., שסתרו את הודעותיהם הקודמות במשטרה המפלילות את הנאשם, או לקבל את הודעותיהם הקודמות כאמינות יותר. לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות והתנהלות העדים, בחר בית המשפט לקבל את הודעות המשטרה כאמיתיות ומהימנות, וקבע כי הן נמסרו מרצון וכללו פרטים עקביים. יתר על כן, הצהרות אלה קיבלו חיזוק בראיות אחרות, לרבות עדויות עדים והתכתבויות של ICQ. בית המשפט דחה את טענות ההגנה, לרבות היעדר טביעות אצבעותיו של הנאשם על הרימון ואי קיום מצעד זיהוי, וציין כי נסיבות אלה לא השפיעו באופן משמעותי על התיק. עוד נקבע כי הרימון עונה להגדרת נשק. בסופו של דבר, הרשיע בית המשפט את הנאשם בכל סעיפי האישום, החזקה, נשיאה והובלה של נשק וביצוע עסקת נשק שלא כדין. פסק דין זה ניתן בנוכחות התובע, בא כוחו של הנתבע והנתבע עצמו.