ת"א 180/03

תקציר

מדובר בסכסוך רכושי מורכב בו מעורבים שלושה צדדים. הבעלים של חלקת אדמה בחיפה, חיים עזאני, חתם על הסכם מכר עם שני רוכשים, לוטפיה חאמד וחוסיין ברכה, בשנת 1987. על פי ההסכם, לוטפיה וחוסיין היו אמורים לשלם 33 אלף שקל בתוספת מע"מ עבור החלקה. הרוכשים שילמו חלק מהסכום בעת חתימת ההסכם אך לא שילמו את היתרה. בשנת 1999 נרשמה מחצית מהחלקה על שמה של ברכה לאחר ששילמה סכום נוסף לעזאני. לוטפיה טוענת כי שילמה את חלקה במלואו באמצעות מתווכים ודורשת לרשום את זכותה במחצית השנייה של המגרש. בינתיים התקשר עזאני ב-2002 בחוזה עם רוכשת חדשה, ליבורנו השקעות בע"מ, וליבורנו שילמה לעזאני מחצית מהתמורה מבלי לדעת על טענותיה של לוטפיה. גם בליבורנו נרשמה הערת אזהרה בנוגע לנכס. הסוגיות המרכזיות הן: האם לוטפיה שילמה את חלקה, תוקפן של הודעות הביטול שנשלחו ללוטפיה, והתביעות המתחרות של לוטפיה וליבורנו לנכס. בית המשפט קובע כי לוטפיה אכן שילמה את חלקה אך לא רשמה את זכותה במשך שנים רבות. עוד נקבע כי הודעות הביטול של עזאני ללוטפיה לא היו תקפות בשל אי מתן ארכה לתשלום ופגמים טכניים אחרים. עם זאת, חוסר ההקפדה של לוטפיה על רישום זכותה במשך 15 שנה עולה כדי חוסר תום לב, אשר על פי פסק הדין של הארכיונאי מעניק לתביעה של ליבורנו קדימות על זו של לוטפיה. כתוצאה מכך, בית המשפט מורה למחוק את הערת האזהרה של לוטפיה ומצהיר על זכותה של ליבורנו בנכס העולה על זו של לוטפיה. אזאני נדרש למלא את חוזהו בליבורנו. טענותיהם של לוטפיה ועזאני נדחות, ועזאני חויב לשלם לליבורנו הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.