ת"א 16491-03-23

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעים, שביקשו לאכוף הסכם מכר לדירה שרכשו מהנתבעת. הנתבעת טענה כי התובעים הפרו את ההסכם בכך שלא עמדו בתשלומים במועד ונכנסו שלא כדין לדירה טרם מסירה, ולכן ביטלו את ההסכם. עם זאת, בית המשפט מצא כי הפרות התובעים, לרבות אי תשלום מלוא מחיר הרכישה, תוקנו במסגרת הזמן שנקבעה בהסכם. כמו כן, בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הוכיחה כי שלחה לתובעים הודעת ביטול מיום 4.1.2023. באשר לכניסתם הבלתי חוקית לכאורה של התובעים לדירה, קבע בית המשפט כי גם סוגיה זו היא "נחלת העבר" ואינה מצדיקה את ביטול ההסכם. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי הם נכנסו לדירה באישור בא כוח הנתבעת. בית המשפט בחן גם את הפגישות בין הצדדים באוקטובר 2022, ומצא כי בפגישות אלה הושגו הסכמות מחייבות שהופרו על ידי הנתבעת. על פי הסכמים אלה, התובעים היו אמורים לשלם את יתרת מחיר הדירה, כפי שעשו בפברואר 2023, ובכך לתקן הפרות קודמות. בנוסף, דן בית המשפט בסוגיית איחור במסירת הדירה וקבע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין איחור זה, שהחל במאי 2022. בית המשפט קבע פיצוי זה על 3,000 ₪ לחודש, ובסך הכל 30,000 ₪ עד למועד פסק הדין. התובעים היו זכאים גם לפיצוי נוסף אם הדירה לא נמסרה עד ליום 1.6.2024. בית המשפט הורה לנתבעת למסור את הדירה לתובעים עד למועד הנקוב, עם קבלת יתרת הסכום בסך 85,742 ₪, שכללה תשלומים נוספים בגין שינויים, חיבורים והפרשי מדד, בניכוי הפיצוי בגין איחור במסירה. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות. פסק דין זה סיים למעשה את המחלוקת, בתקווה שהצדדים יוכלו סוף סוף לשים את הסכסוך מאחוריהם.