בג"צ 58/13

תקציר

הסוגיה העיקרית העומדת על הפרק אינה שאלת סמכותו של בית המשפט, אלא איזה פורום מתאים לעניינם של העותר והמשיב. בית הדין הרבני מוכר כבעל סמכות לדון בתיק, אולם הוא אינו נחשב לפורום המתאים על פי דוקטרינת הפורום הפסול, הנגזרת מהדין האנגלי. הדוקטרינה מסייעת להכריע בבית המשפט עם הקשרים הרלוונטיים ביותר לתיק, בהתבסס על גורמים כמו מקום מגוריהם של בעלי הדין, מרכזי החיים והעסקים שלהם, ונגישות לראיות. בדרך כלל, בתי המשפט בישראל מפעילים את שיקול דעתם לדון או לדחות עניינים מחוץ לתחום השיפוט של ישראל, בהתחשב בעוול הפוטנציאלי שנגרם למי מהצדדים. בג"ץ אינו מתערב בדרך כלל במקרים הנוגעים לפורום פסול, אלא במצבים קיצוניים של ניצול לרעה של סמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או בהוראות החוק. היו מקרים נדירים שבהם התערב בג"ץ, כולל מקרה של משמורת קטין, שבו טובת הילד לא נלקחה בחשבון. בפסק הדין הספציפי הזה, החלטת בית הדין הרבני בפורום המתאים הייתה מקיפה ומוצדקת, ולא הובילה לשום עילה להתערבות. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי גם אם היו סבורים כי החלטת בית הדין הרבני בעניין הפורום אינה נכונה, עדיין בג"ץ לא היה מתערב שכן הוא אינו ערכאת ערעור במקרים כאלה. לאחר מכן העתירה נדחית, והעותר מחויב בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין. השופט נ' סולברג נותן את פסק הדין, הנתמך על ידי המשנה לנשיא, השופט י' דנציגר.