עת"מ 49560-06-14

תקציר

העותרים, אב ובנו, הם הבעלים של מספר חלקות קרקע בשטח של כ-300 דונם הנמצאות במועצה המקומית תל מונד. על החלקות כפופה תכנית מתאר הכוללת איחוד וחלוקה מחדש של הקרקע, ובכוונת העותרים לפתח את הקרקע ולבנות עליה. לפני פיתוח הקרקע, על הבעלים לשלם היטל השבחה, שהוא מס שמטרתו לחלק את הגידול בעושרם של בעלי הקרקע כתוצאה מהשבחה ציבורית בקרבת מקום. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אחראית על הטלת ההיטל וגבייתו, והוצאת היתרי בנייה. העותרים ביקשו לשלם את היטל ההשבחה בגין חלק מחלקותיהם בהתבסס על שומות קיימות משנת 2009. אולם הוועדה סירבה בטענה כי ההערכות לא נערכו על פי נוהל תקין ונפלו בהן פגמים מהותיים. לפיכך הוחלט לערוך שומות חדשות למקרקעי העותרים. בנוסף, הזהירה המועצה המקומית את הוועדה שלא לאפשר לעותרים לשלם על בסיס השומות הקיימות. העותרים הגישו עתירה בה ביקשו מבית המשפט להורות למשיבים לאפשר להם לשלם את ההיטל לפי השומות משנת 2009 ולהנפיק היתרי בנייה לחלקות. בית המשפט בחן האם השומות הקיימות מוסכמות ומחייבות, או שניתן לבטלן בשל פגמים פרוצדורליים וטעויות מהותיות. אין חולק כי השומות לא נערכו על פי הנוהל הרשמי הקבוע בחוק. עם זאת, בית המשפט מצא כי הוועדה עצמה התייחסה לשומות כמוסכמות ומחייבות, וגבתה תשלומים על בסיסן במשך שנים, לרבות מהעותרים עבור חלקות אחרות באזור. עוד טענה הוועדה בהליך משפטי נוסף כי השומות תקפות וכי פתיחתן מחדש תפגע קשות בתקציבה. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי סירובה הנוכחי של הוועדה להכיר בשומות אינו סביר. יתר על כן, בית המשפט קבע כי כל טעות בשומות אינה מצדיקה את ביטולן, מה גם שהוועדה קיבלה תשלומים על בסיסן. בית המשפט דחה גם את הטענה כי ניתן לתקן את השומות בשל טעויות, שכן הן כבר שולמו באופן חלקי. משכך, פסק בית המשפט לטובת העותרים והורה לוועדה לאפשר להם לשלם את היטל ההשבחה לפי השומות משנת 2009. כן נדרשו הוועדה והמועצה המקומית לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין, בסך 23,400 ₪, שיחולק בינן לבין המשיב השלישי, אפרים מרגלית, השמאי שערך את השומות.