עת"מ 71410-09-16

תקציר

העותר ביקש מבית המשפט לאשר תכנית לשינוי מבנה אדמתו במושב גנות. הוועדה המקומית דחתה את בקשתו וועדת הערר אישרה את ההחלטה. העותר טען כי ההחלטות אינן סבירות וביקש מבית המשפט להתערב. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה. היא קבעה כי אל לבתי המשפט לתפקד כמוסד תכנון ולהתערב בהחלטות רשויות התכנון אלא אם קיימים טעמים ברורים, כגון חריגה מסמכות או חוסר תום לב, שלא היו קיימים במקרה זה. הוועדה המקומית וועדות הערר הגיעו למסקנה סבירה כי תכניתו של העותר נעדרת הצדקה תכנונית ותשנה את אופיו של המושב. בית המשפט דחה גם את טענות העותר בדבר פערים בלתי סבירים בעמדת הוועדה המקומית והפרות של תפקידים מינהליים, וקבע כי החלטת הוועדה הייתה סבירה והגיונית. זאת ועוד, בית המשפט סירב להתייחס לראיות העותרת בדבר אפליה ושינוי באופי היישוב, שכן הן לא הוצגו בפני ועדת הערר. בנוסף, קבע בית המשפט כי העותרת אינה יכולה להסתמך על הנחיות מהנדס הוועדה המקומית, שכן רשויות התכנון יכולות לשנות את עמדותיהם. לבסוף, קבע בית המשפט כי אין זה מתפקידה של ועדת הערר להכריע בתביעת השיפוי של העותר. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 18,000 ₪.