ת"א 18146-07-18

תקציר

התובע, ספק בשר, הגיש תביעה נגד הנתבע, אשר חתם על שטר חוב כערב לחובות לקוחו של התובע. הנתבע התנגד בטענה כי חתימתו על הפתק מזויפת. נטל ההוכחה עבר אז לתובע להוכיח כי החתימה אותנטית. התובע הציג שני תצהירים של אנשים שטענו כי ראו את הנתבע חותם על הפתק, וכן חוות דעת גרפולוגית מומחית התומכת בטענתם. הגרפולוג המומחה מטעם הנתבעת נתן חוות דעת סותרת, וקבע כי החתימה זויפה. עם זאת, השופט מצא את גרסת התובע לאירועים אמינה יותר. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע ודחה את התביעה, תוך שהוא קובע כי הנתבע הצליח לבטל את ערבותו בטרם נוצרו החובות המדוברים. הנתבע הודיע לתובע כי הוא עוזב את החברה ולכן ערבותו בטלה. השופט קבע כי למרות שהנתבע לא נתן הודעה בכתב על ביטול זה, די היה בהודעה בעל פה, והימנעותו של התובע מלהודיע לנתבע על שינויים בערבותו מעידה על חוסר תום לב. לפיכך, התובע לא יכול היה לחייב את הנתבע בגין חובות שנגרמו לו לאחר עזיבתו את החברה. השופט הורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל וקבע כי על כל צד לשאת בשכר טרחתו.