ת"א 29332-09-22

תקציר

בתיק ת"א 29332-09-22, בית המשפט המחוזי בירושלים, בפני כבוד השופטת מרים אילני, נדון דיון בנוגע לאכיפת פסק דין זר. המבקש, יצחק איפרגן, תושב ישראל, ביקש לאכוף בישראל פסק דין שניתן בבית משפט מחוזי במדינת ניו ג'רזי, ארה"ב, ביום 12.7.2021. פסק הדין מחייב את המשיבים, ביניהם דניאל עובדיה, לשלם לאיפרגן סך של 974,391.11 דולר ארה"ב. **רקע והשתלשלות העניינים:** הרקע לפסק הדין הזר נובע מקשר עסקי בין איפרגן לעובדיה משנת 2006 עד 2017, שכלל העברת כספים על ידי איפרגן לעובדיה לרכישת מגרש בניו ג'רזי, אשר בסופו של דבר נרשם על שם עובדיה ונמכר. לאחר הליכי בוררות שבוטלו בהסכמת הצדדים, ותביעה שהוגשה בישראל ונמחקה, הגיש איפרגן תביעה כספית בבית משפט בניו ג'רזי. מכיוון שהמשיבים לא הגישו כתב הגנה, ניתן פסק דין בהעדר הגנה. בחודש ספטמבר 2022, איפרגן הגיש בישראל את הבקשה לאכיפת פסק הדין הזר. עובדיה הכחיש תחילה כל קשר, אך בהמשך שינה גרסתו והודה בקשר, בקשה לביטול פסק הדין הזר שהגיש נדחתה. **טענות הצדדים:** איפרגן טען שעובדיה הטעה, שיקר ורימה את בית המשפט בישראל, תוך ניצול לרעה של הליכי משפט. הוא הוסיף כי לבית המשפט בארה"ב היתה סמכות לדון בעניין, וקיימת הדדיות באכיפת פסקי דין בין ארה"ב לישראל. עובדיה טען לקיומו של שטר בוררות המונע תביעה בבתי משפט, לחוסר סמכות של בית המשפט בארה"ב, ולכך שפסק הדין הושג במרמה ובניגוד לתקנת הציבור, בין היתר משום שהסכסוך הסתיים בהליכים קודמים בישראל. **הכרעה משפטית:** 1. **תנאי אכיפה לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח – 1958:** * **סעיף 3(1) לחוק – סמכות הפורום הזר:** בית המשפט קבע כי התנאי העיקרי שבמחלוקת הוא סמכות בית המשפט בניו ג'רזי. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הדרישה היא לסמכות "פנימית כוללת" של מדינת ארה"ב, ולאו דווקא סמכותו הספציפית של בית המשפט הפדרלי בניו ג'רזי. * **חוות דעת מומחים:** הוגשו חוות דעת סותרות. המומחה מטעם איפרגן, עו"ד אוברסקי, קבע כי לבתי המשפט הפדרליים סמכות לדון בתביעות מעל 75,000 דולר, במיוחד כאשר הצדדים ממדינות שונות. המומחה מטעם עובדיה, עו"ד פרידמן, טען כי התקיימות סמכות פדרלית לפי סעיף 1332 לחוק הפדרלי דורשת "שונות" (Diversity) בין כל התובעים לכל הנתבעים, ובמקרה של חברות LLC, יש להוכיח שונות באזרחות/תושבות של כל חבריהן. * **מבחן התושבות:** בית המשפט הדגיש כי הקובע הוא מבחן התושבות ולא האזרחות, בהתאם לדין האמריקאי. איפרגן תושב ישראל, ועובדיה, לאחר שינוי גרסה, אישר כי הוא תושב ניו יורק. * **ראיות חסרות:** למרות שהנטל להוכיח סמכות מוטל על איפרגן, בית המשפט קבע כי אי-הצגת ראיות בנוגע למקום מושבם של חברי ה-LLC על ידי עובדיה (שהיה לו את הגישה לראיות אלו) פועלת לחובתו. * **שטר הבוררות:** עובדיה טען כי שטר הבוררות מונע דיון בבתי משפט. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי: * הסמכות הפנימית הכוללת של ארה"ב אינה נשללת בשל תניית בוררות. * הטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה על ידי עובדיה, שבתחילה הכחיש כל קשר. אי-העלאת הטענה בהזדמנות הראשונה מהווה ויתור על הזכות לטעון זאת. * **מסקנה בנוגע לסמכות:** בית המשפט קבע כי עלה בידי איפרגן להוכיח שבית המשפט הפדרלי בניו ג'רזי היה מוסמך לדון בפסק הדין, וזאת על בסיס התקיימות תנאי ה-Diversity (שונות) בין הצדדים (איפרגן תושב ישראל, עובדיה תושב ניו יורק, והתביעה עולה על 75,000 דולר), וכן בשל אי-הצגת הראיות על ידי עובדיה בנוגע לחברי ה-LLC. גם אם היה פגם בסמכות, הוא לא היה חמור דיו כדי למנוע אכיפה בישראל, ואין מדובר בפסק דין שבוטל או נועד להיות בטל מעיקרו. * **סעיף 3(2) לחוק – הפסק אינו ניתן לערעור עוד:** תנאי זה לא היה במחלוקת. * **סעיף 3(3) לחוק – הפסק אינו נוגד את תקנת הציבור:** בית המשפט קבע כי אין התנגשות ערכית בין החיוב בפסק הזר לבין ערכי מדינת ישראל. * **סעיף 3(4) לחוק – הפסק בר ביצוע במדינתו:** הוכח כי הוטלו עיקולים על נכסי עובדיה בארה"ב, מה שמעיד על כך שהפסק בר ביצוע. * **סעיף 4 לחוק – הדדיות:** לא נטענה העדר הדדיות. 2. **ההגנות בסעיף 6 לחוק:** * **סעיף 6(1) לחוק – הפסק הושג במרמה:** עובדיה טען שהפסק הושג במרמה, תוך התעלמות מהליכי בוררות ופסקי דין קודמים בישראל. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי הצדדים הסכימו על ביטול פסקי הבוררות, וכי הסכמה זו לא סיימה את כלל המחלוקות העסקיות. כמו כן, לא הוכח כי איפרגן הציג מצגי שווא בפני הפורום הזר. * **סעיף 6(2) לחוק – אי מתן אפשרות סבירה לטעון טענות:** עובדיה טען כי הפסק ניתן בהעדר הגנה. בית המשפט קבע כי אף שהפסק ניתן בהעדר הגנה, אין בכך כשלעצמו לבסס את ההגנה. הוכח כי עובדיה קיבל את כתב התביעה, היה מודע להליך, ואף שכר עורך דין. בקשתו לביטול פסק הדין הזר נדחתה, וטענותיו בנוגע להגינות ההליך נדונו ונדחו. * **סעיף 6(3) לחוק – חוסר סמכות לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הישראלי:** בית המשפט קבע כי תנאי המגורים מתקיים (עובדיה תושב ארה"ב), וכן תנאי ההסכמה (הופעתו של עובדיה בפורום הזר ללא כפירה בסמכות). * **סעיף 6(4) לחוק – פסק דין סותר:** לא הוכח קיומו של פסק דין אחר שניתן באותו עניין בין אותם בעלי דין ושעודנו בר תוקף. **מסקנה סופית:** בית המשפט קבע כי התקיימו התנאים לאכיפת פסק הדין הזר בישראל, ולא הוכחו ההגנות המונעות אכיפה. לכן, פסק הדין הזר אכיף בישראל, וניתן לגבות מכוחו את הסכום הנקוב, בתוספת ריבית. בנוסף, חויב עובדיה לשלם לאיפרגן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 120,000 ₪.