בצה"מ 37253-12-24

תקציר

## ניתוח משפטי: פסילת צו עיכוב ביצוע עקב תצהיר שקרי **בית משפט השלום בירושלים, ב"צה"מ 37253-12-24 עבידייה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז ירושלים** החלטתו של בית משפט השלום בירושלים, סגן הנשיא אמיר דהאן, בתיק הנ"ל, מעלה סוגיות משפטיות מהותיות הנוגעות לדיני תכנון ובנייה, אמינות תצהירים, וסמכות בית המשפט. ניתוח זה יתמקד בעיקר בעקרונות המשפטיים שבאו לידי ביטוי בפסק הדין ובחידושים המשפטיים העולים ממנו. **1. מהות הבקשה וסמכות בית המשפט:** הבקשה המקורית, ככל הנראה, הייתה לעיכוב ביצוע צו מטעם הועדה המחוזית לתכנון ובניה. בית המשפט נעתר לבקשה זו, שניתנה במעמד צד אחד, בהתבסס על תצהיר מומחה – מהנדס בניין בשם האני ג'ולאני. סעיף 254ח' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") מאפשר לבית המשפט לתכנון ובניה להורות על עיכוב ביצוע החלטה או צו של הועדה, בהתקיימות תנאים מסוימים, ובמקרים של בקשה במעמד צד אחד, הדבר מותנה בהצגת ראיות לכאורה לתמיכה בטענות המבקש. **2. עקרון תום הלב ואמינות ההליך המשפטי:** הנקודה המרכזית בהחלטה זו היא התבססותה על בדיקה שביצע בית המשפט עצמו, אשר חשפה אי-דיוק מהותי ואף שקרי בתצהיר התומך בבקשה. החוק קובע בסעיף 254ח' כי בקשה לעיכוב ביצוע תוגש בכתב ותתמך בתצהיר. תצהיר זה מהווה ראיה מראשית, המחייבת את בית המשפט להעניק לה משקל ראייתי. אולם, במקרה זה, בית המשפט הגיע למסקנה כי המבקש הציג "תצהיר חובה שאינו אמת". התצהיר נחתם על ידי אדם שהציג עצמו כמהנדס בניין, אך בדיקה במרשם המהנדסים העלתה כי מספר הרישיון שצורף שייך למהנדס חשמל, וחיפוש לפי תעודת הזהות לא העלה כל רישום תקין. **העיקרון המשפטי כאן הוא תום הלב, הן מצד המבקשים והן מצד המומחים המציגים חוות דעת. בית המשפט לא יוכל לבסס החלטות מהותיות, ובפרט צווי עיכוב ביצוע, על מידע שקרי או מטעה. עצם הגשת תצהיר כוזב עלול להוביל לסנקציות פליליות (עבירה על גניבת דעת והשבועת שקר) וכן לביטול ההליך כולו, כפי שנעשה כאן.** **3. השלכות ביטול צו העיכוב:** בית המשפט מנמק את ביטול הצו בשני מישורים עיקריים: * **השגת עיכוב הביצוע בטענות שווא:** כאשר עיכוב ביצוע, שניתן במעמד צד אחד, הושג על ידי הצגת מידע כוזב, הרי שהוא מבוטל "לאלתר". זאת מכיוון שהבסיס שעליו ניתנה ההחלטה התברר כבלתי נכון. * **ביטול הוראות נוספות:** בית המשפט ביטל גם הוראה שניתנה לבא כוח המבקש להגיב על קיומה של תוכנית מכוחה ניתן להוציא היתרים. מכיוון שהתברר כי איש המקצוע שחתם על התצהיר מסר טענה שאינה אמת בנוגע למקצועו, אין עוד מקום להבהיר את הטענה האמורה. למעשה, בית המשפט רומז כי גם טענת קיומה של תוכנית כאמור לא הוכחה. **4. חידוש משפטי - בדיקה פרואקטיבית של בית המשפט:** **החידוש המשפטי המרכזי בהחלטה זו הוא הבדיקה הפרואקטיבית והעצמאית של בית המשפט את אמינות התצהיר. במקום להסתפק בטענות הצדדים, בית המשפט פנה באופן יזום לבדוק את רישיונו של המהנדס, ובכך מנע המשך הליך המבוסס על בסיס רעוע. בכך, בית המשפט הדגיש את האחריות המוטלת עליו להבטיח את תקינות ההליך המשפטי ואת אמינות הראיות המוצגות בפניו.** **5. תנאי סף בחוק התכנון והבניה:** סעיף 254ט(ד) לחוק התכנון והבניה, הנזכר בהחלטה, עוסק בתנאי סף להגשת ערר לוועדת הערר. אחד התנאים הוא הוכחת קיומה של תוכנית מכוחה ניתן להוציא היתרים. בית המשפט מציין כי תנאי זה לא הוכח. בכך, הוא קושר בין הצגת הנתונים הכוזבים בתצהיר לבין אי-הוכחת תנאי מהותי אחר, המחזק את ההחלטה לבטל את עיכוב הביצוע. **6. זכות הערעור:** ההחלטה מסתיימת בהודעה על זכות הערעור לבית המשפט המחוזי, "ברשות", במועדים הקבועים בחוק. משמעות הדבר היא כי כדי לערער על החלטה זו, יש לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי. **לסיכום:** החלטת בית משפט השלום בירושלים מהווה דוגמה קלאסית לאופן שבו בית המשפט נוקט צעדים נחרצים כאשר הוא נתקל בהצגת מידע שקרי בהליך משפטי. ההחלטה מדגישה את עקרון תום הלב, את חשיבות אמינות התצהירים, ואת האחריות המוטלת על בית המשפט להבטיח את תקינות ההליך. הבדיקה הפרואקטיבית של בית המשפט את רישיונו של המהנדס היא חידוש משפטי ראוי לציון, המחדד את עמדתו של בית המשפט נגד ניסיונות להטעותו. הדבר עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה כי "שקר בבית המשפט הוא שקר נגד הציבור כולו".