תאד"מ 52121-11-22

תקציר

השופט מקבל את טענת התובע כי חברת הביטוח הנתבעת לא הודיעה לו כראוי על כוונתה להפחית את תגמולי הביטוח באמצעות אספקת חלקי חילוף בעלות נמוכה יותר. חברת הביטוח חויבה לפצות את התובע בסכום התביעה המלא בסך 15,272 ₪, בהשתתפות הצמדה וריבית שנצברו ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום, וכן הוצאות משפט בסך 5,000 ₪. השופט קובע כי טענת חברת הביטוח כי היא רשאית להקטין נזקים באמצעות אספקת חלקי חילוף זולים יותר תקפה לפי סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח. עם זאת, החברה לא עמדה בדרישות החוק להודעה למבוטח על זכויותיו וחובותיו. השופטת מדגישה כי חובת הגילוי הברור של חברת הביטוח חלה גם על מבוטחים שאינם מומחי ביטוח. ההחלטה מבהירה כי חברת הביטוח לא ידעה את התובע במידה מספקת על ההשלכות של בחירת מוסך שלא היה בהסדר שלהם לתיקונים, מה גם שהתובע כבר השאיר את רכבו לתיקון בעת מתן ההסבר החלקי. בנוסף, השופט מדגיש את חוסר העקביות הלוגי בטיעוני חברת הביטוח ובפוליסותיה. חברת הביטוח טענה כי הפוליסה החדשה שלהם על עלויות חלקי חילוף נועדה להפחית את פרמיות הביטוח, אך הדבר לא הועבר באופן ברור ללקוחות. זאת ועוד, השופטת מציינת כי הסנקציה של סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, חיוב "ריבית מיוחדת", אינה חלה במקרה זה. למרות שסירובה של חברת הביטוח לשלם נמצא בלתי מוצדק, לא היה זה ניסיון מכוון לעכב את התשלום או להתיש את המבוטח. פסק הדין מחייב את חברת הביטוח לפצות את התובע בתוך 30 יום מיום ההחלטה, עם אפשרות לתובע לתבוע הוצאות משפט נוספות אם התשלום מתעכב.