בג"צ 1101/96

תקציר

פסקי הדין בתיקים אלה נסובים כולם סביב החלטות משרד התחבורה בנוגע לרישוי מוניות והתקנות הסובבות אותן. בית המשפט קובע כי החלטות המשרד מעוגנות בתקנות הקיימות, ועל כן יש לדחות את העתירות המערערות עליהן. התקנות, המפרידות בין רישיונות לנסיעות מיוחדות לבין רישיונות לטיולי שירות, הן חוקיות. עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שההסדר עשוי להיות לא אידיאלי או צודק בכל המקרים. היא מזמינה את משרד התחבורה לשקול מחדש היבטים מסוימים, ובראשם ההפרדה החדה בין שני סוגי הרישיונות, הגורמת נזק מיותר לנהגי מוניות שהתרגלו לעבוד בדרך מסוימת. בית המשפט מלין גם על חוסר הפיקוח של המשרד בשנים האחרונות, שהביא לבלבול ולמצוקה בקרב הנהגים, ומורה למשרד לקבוע תקופת מעבר עד ליום 31.8.97, בטרם יאכוף את התקנות בקפדנות. במהלך תקופת מעבר זו, המצב הקיים יישאר על כנו ויאפשר לנהגים להמשיך לעבוד כפי שהיו. פסקי הדין במקרים אלה הם אפוא לטובת משרד התחבורה, אך עם המלצה לבחון מחדש מדיניות מסוימת ואת הפוטנציאל לתיקון התקנות כדי ליצור מערכת גמישה יותר.