ה"פ 200585/98

תקציר

אלמנתו של נפטר פנתה לחברה קדישא הרצליה גומלי חסד של אמת בבקשה להקביע את מצבת בעלה המנוח עם תאריכי לידתו ופטירתו על פי הלוח הכללי, אך בקשתה נדחתה. היא ערערה לבית המשפט בטענה כי הוא מכבד את רצונה של המנוחה ואת אורח החיים של משפחתה. המשיב, חברה קדישא, ארגון התנדבותי המנהל את הקבורה על פי ההלכה, סירב בנימוק של הלכה. הם ציטטו גם את חוק הקבורה האזרחית ושני פסקי דין של בית המשפט המחוזי שתמכו לכאורה בעמדתם. עם זאת, השופט פסק לטובת העותר, בקובעו כי הפסיקה הקודמת לא חלה במקרה זה וכי חוק הקבורה האזרחית טרם ניתן לאכיפה שכן לא הותקנו התקנות הנדרשות. יתר על כן, אופיו הציבורי של חברה קדישא העניק לפסק הדין בעניין קסטנבאום, שתמך בטענת העותר, קדימות בפסק הדין. השופטת הדגישה כי טענת המשיב להקפדה על חוקי הדת אינה מתיישבת עם קיומן של מצבות מרובות בבית הקברות עם תאריכים כלליים בלוח השנה. לפיכך, אין בהיענות לבקשת העותר כדי לפגוע בעקרונותיה וברגשותיה של חברה קדישא או של המבקרים בבית העלמין. השופט גם ביטל את ההגבלות החוזיות בנימוק של תקנת הציבור והפליה, והתיר לששון לחרוט את התאריכים הרצויים על המצבה והורה לחברה קדישא לשאת בהוצאות המשפט.