ת"א 1939/08

תקציר

התובעים והנתבעים חלקו על הבעלות בנכס נדל"ן בשטח של 750 מ"ר ברעננה. התובעים טענו כי רכשו את הנכס מהנתבעים בשנת 1981, בעוד הנתבעים הכחישו כי מכרו אותו אי פעם לתובעים. הקושי העיקרי של התובעים היה היעדר הסכם המכר, אותו לא הצליחו לאתר. עם זאת, התובעים הציגו ראיות אחרות, לרבות אישורי מס ועדויות, לתמיכה בטענתם. בתוך כך, גרסת הנאשמים העלתה מספר שאלות ללא מענה. בית המשפט מצא את ראיות התובעים משכנעות וקבע כי אכן נכרת הסכם למכירת הנכס בין התובעים לנתבעים. למרות שלא ניתן היה להפיק את ההסכם בכתב בשל חלוף הזמן ונסיבות אחרות, קיבל בית המשפט את עדותם בעל פה של התובעים ומסמכים נוספים כראיה למכירה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התנהגות הנתבעים היוותה חוסר תום לב, המצדיק חריגה מחובת הכתב בנסיבות חריגות. לפיכך פסק השופט לטובת התובעים, והסמיך את עו"ד שי לאל לחתום על כל המסמכים הדרושים להעברת זכויות הבעלות מהנתבעים לתובעים. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם בשל העיכוב העצום ביישוב הסכסוך.