רע"א 52259-02-26

תקציר

בבקשת רשות ערעור זו, נדונה השאלה האם יש לאפשר לצד שלישי, שאינו צד להליך משפטי, לעיין בתיק בית משפט, כאשר העיון נדרש לצורך ניהול הליך משפטי אחר. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, נדרש לבחון את החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה כזו. **עובדות המקרה בקצרה:** 1. **הליך ראשון (בקשת ביטול):** גבריאל מיראלי (להלן: "מיראלי") הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק בוררות שניתן בין האחים מיכאל מירילשווילי (להלן: "מירילשווילי") ומיראלי. בבקשתו, טען מיראלי לקיומו של קשר פסול בין מירילשווילי לבוררים, המתבטא לכאורה בשוחד. בקשת הביטול נדחתה עקב אי הפקדת ערובה, ולכן לא נדונה לגופו של עניין. 2. **הליך שני (תביעת לשון הרע):** מירילשווילי הגיש תביעת לשון הרע נגד המבקש (אילן שילוח) ונתבעים נוספים, בטענה כי פרסם ברשת X פרסומים המהווים לשון הרע עליו, לרבות טענות על "יחסי תן וקח" עם ראש הממשלה וטענות בדבר סנקציות שהוטלו עליו באוקראינה. 3. **בקשת העיון:** המבקש, שאינו צד להליך הביטול, הגיש בקשה לעיון בתיק בו נדונה בקשת הביטול, מכוח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון"). לטענת המבקש, העיון דרוש לו לצורך ניהול התדיינות בתביעת לשון הרע, מאחר שבשני ההליכים עולות טענות דומות ואף זהות בנוגע לדפוסי פעולה עסקיים וטענות לשוחד. 4. **החלטת בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת העיון, תוך שקבע כי פומביות הדיון אינה זכות מוחלטת, והביע חשש מפגיעה בבוררים ובשמם הטוב עקב חשיפת טענות לשוחד שלא נבחנו לגופן. כמו כן, קבע כי אין הוא רואה כיצד העיון יסייע למבקש בהגנתו בתביעת לשון הרע. **ניתוח משפטי והתבססות על עקרונות וחידושים:** השופטת רות רונן התייחסה לבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור, בהתאם לסמכותה לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. היא קבעה כי דין הערעור להתקבל. 1. **אמות מידה מקלות למתן רשות ערעור על החלטות עיון:** השופטת הדגישה כי אמות המידה למתן רשות ערעור על החלטה בבקשת עיון שהוגשה על ידי צד שלישי הן מקלות יותר. הרציונל לכך הוא שהזדמנות זו היא לרוב היחידה של צד שלישי להשיג על החלטת הערכאה הדיונית, שכן אינו יכול לערער על פסק הדין הסופי. (ראו: רע"א 9237/23 רוגוזניצקי נ' מדינת ישראל, רע"א 41929-07-25 נתוביץ' נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ, רע"א 2213/23 שפיר תעשיות בע"מ נ' תעשיות אבן וסיד בע"מ). 2. **עקרון פומביות הדיון וזכות העיון:** השופטת פתחה בהסבר כי תקנות העיון מעגנות את זכותו של כל אדם לעיין בתיק בית משפט, כנגזרת מעקרון פומביות הדיון. עיקרון זה מבטיח גלוי ונגישות של תיקי בית המשפט לציבור הרחב. (ראו: רע"א 6635/22 חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' לוי, רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ). 3. **איזון אינטרסים והיקף הנטל על מבקש העיון:** לצד זאת, הובהר כי זכות העיון אינה מוחלטת, ונדרש לאזנה אל מול זכויות ואינטרסים אחרים, כמו גם למול משאבים הנדרשים. נקבע כי הנטל על מבקש העיון הוא קל ומצומצם: * **הנמקה מינימלית:** די בהנמקה קצרה ותמציתית המבהירה את עניינו של המבקש בעיון. * **נטל הוכחה על המתנגד:** לאחר שהמבקש הבהיר את טעמו, נטל השכנוע עובר למתנגד, עליו להוכיח טעם ממשי ומשקלי לדחיית הבקשה, וזאת באופן קונקרטי ולא באמירות כלליות. (ראו: עניין שפיר, עניין רוגוזניצקי, רע"א 7906/21 מצליח נ' מיטרני). 4. **רלוונטיות להליך אחר – נטל הוכחה מינימלי:** השופטת הדגישה כי כאשר הטעם לבקשת העיון הוא הליך משפטי אחר, עם קשר ענייני נטען, אין מבקש העיון נדרש להסביר כיצד יועיל לו העיון. די בכך שהצביע על הקשר הענייני. הסיבה לכך היא שאם יתברר שהחומרים אינם תורמים, בית המשפט הדן בהליך האחר מוסמך ממילא לקבוע את משקלם. (ראו: ע"א 2840/20 מרכז מכרות היהלומים בע"מ נ' כפריס אן.די.סי. בע"מ, עניין רוגוזניצקי, רע"א 3999/20 ריפס-ברקוביץ' נ' איגוד העמותות לזקן בישראל). 5. **היעדר טעם מספק לדחייה מצד מירילשווילי:** * **חשש לפגיעה בבוררים:** בית המשפט המחוזי הביע חשש לפגיעה בשמם הטוב של הבוררים. השופטת רונן קיבלה את טענת המבקש כי הנטל לשכנע בטעם כבד משקל מוטל על המתנגד, וקבעה כי אף אם נחזה שישנה פגיעה מסוימת בבוררים (שלא התבררו טענות השוחד נגדם ולא ניתנה להם זכות תגובה), אין בכך כשלעצמו משום טעם מספק לדחיית הבקשה. היא הדגישה כי בוררים, כמו שופטים, כפופים לביקורת שיפוטית ועלולים להיחשף לטענות שעלולות לפגוע בשמם, וכי החשיפה הפוטנציאלית אינה מונעת עיון במסמכים. (ראו: בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, עע"מ 3908/11 מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט נ' עיתון דה מרקר עיתון הארץ בע"מ). * **הגנה על מידע רגיש:** מירילשווילי טען כי בתיק הביטול נדונו עניינים אישיים, משפחתיים ועסקיים רגישים. השופטת דחתה טענה זו ככללית ובלתי מפורטת. נקבע כי על המתנגד לפרט את הנזק הקונקרטי העשוי להיגרם, ולא להסתפק באמירות כלליות. הודגש כי במקרים כאלה, ניתן למצוא פתרונות באמצעות הטלת תנאים לעיון, כגון השחרת שמות או התחייבות לשמירת סודיות. (ראו: תקנה 4(ו) לתקנות העיון, עניין הכשרת היישוב, עניין דומיקאר, עניין שפיר, רע"א 8410/21 ברקוביץ' נ' מימון, רע"א 7906/21 מצליח נ' מיטרני). * **הליך בוררות וסודיות:** הטענה כי הליך בוררות מאופיין בסודיות ולכן יש למנוע עיון אינה מקובלת. ראשית, התיק שבו מבוקש העיון אינו תיק הבוררות עצמו, אלא תיק בית המשפט שדן בבקשת הביטול, שהיא הליך פומבי. שנית, על פי הדין הישראלי, אין חיסיון על הליכי בוררות כלפי צדדים שלישיים באופן גורף. (ראו: יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים; רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ). **החידוש המשפטי וההשלכה:** ההחלטה מחזקת את הדוקטרינה של **הנטל המקל על מבקש עיון בתיק בית משפט, ובפרט כאשר העיון נדרש לצורך הליך משפטי אחר.** בית המשפט מדגיש את החשיבות של עקרון פומביות הדיון ואת הגישה הליברלית של תקנות העיון, המאפשרת לצדדים שלישיים גישה למידע שיכול לסייע להם בהתמודדות משפטית. ההחלטה גם מבהירה כי **חששות בדבר פגיעה בצדדים שלישיים, לרבות בוררים, אינם תמיד מצדיקים דחייה גורפת של בקשת עיון.** במקרים כאלה, על בית המשפט לשקול איזון אינטרסים ולבחון את האפשרות להטיל תנאים לעיון, ולאטום באופן מלא את התיק. לבסוף, ההחלטה מדגישה כי **הנטל להוכיח קיומו של טעם כבד משקל וקונקרטי לדחיית בקשת עיון מוטל על המתנגד,** וכי עליו לפרט את הנזקים הצפויים באופן ספציפי, ולא להסתפק בטענות כלליות. **סוף דבר:** הבקשה התקבלה. התיק הוחזר לבית המשפט קמא כדי לבחון את המסמכים השונים בתיק, תוך בחינת הצורך בהטלת מגבלות מסוימות על העיון. מירילשווילי חויב בהוצאות המבקש.