תפ"ח 5893-06-12

תקציר

גזרי הדין של שני הנאשמים, פיראס בן מוחמד סעידה וקאסם בן פהד סעידה, שהורשעו בשורה של עבירות מין, ניתנו. לגבי פיראס, בית המשפט מצא אותו אשם באונס, סיוע לחטיפה ותקיפה. בתוך כך הורשע קאסם בחטיפה לצורך ביצוע עבירות מין, אונס, ניסיון אונס, מעשה סדום בנסיבות של אונס, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, גניבה, חבלה בכוונה, נהיגה ללא רישיון ושימוש ברכב ללא רשות. הקורבנות, א' ו-ב', נאנסו והותקפו על ידי הנאשמים לאחר לילה של שידול לקיום יחסי מין תמורת כסף. בית המשפט, בבואו לקבוע את העונשים, שקל את הערכים החברתיים שנפגעו, את הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות ואת נסיבותיהם הפרטניות של הנאשמים. קאסם, העבריין הפעיל יותר, נידון ל-15 שנות מאסר, לצד קנס, פיצויים לקורבנות ועונשים נוספים. פיראס, שמילא תפקיד משני, קיבל עונש של 8.5 שנות מאסר, גם כן עם קנס ופיצויים. השופטים הדגישו את חומרת העבירות, ובמיוחד את הפגיעה בשלמות גופן של הקורבנות, ודחו את התפיסה כי עיסוקן של הקורבנות כעובדות מין צריך להיות גורם מקל. במקום זאת, הדגיש בית המשפט את דינמיקת הניצול והכוח הטבועה בזנות, הראויה להגנה ככל אישה אחרת. השופטים דנו גם בהשפעת העבירות על הקורבנות, תוך גרימת נזק פיזי ונפשי משמעותי. שני הנאשמים גילו חוסר אמפתיה וניסו להמעיט בתפקידם, מה שהוביל את בית המשפט להדגיש את הצורך בהרתעה ובמסר תקיף של גינוי. גזרי הדין נועדו אפוא לשקף את חומרת העבירות, לשמש כגורם מרתיע ובסופו של דבר להביא לעשיית צדק עם הקורבנות.