ה"פ 31742-05-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לסעד זמני שביקש הלקוח, ובכך למנוע מהבנק לסגור את חשבונו עד לסיום ההליכים המשפטיים. לפיכך, הבנק רשאי לפעול בהתאם להודעת הסגירה. החלטה זו התקבלה לאחר בחינת תכליתם של הסעדים הזמניים, שהיא שמירה על המצב הקיים, ובחינה האם המבקש עמד בתנאים למתן צו מניעה זמני. ראשית, המבקש לא הוכיח סיכויי הצלחה לגופו של עניין, שכן סירובו של הבנק לתת שירות היה סביר על בסיס התנהלות הלקוח. הלקוח לא מסר מידע מדויק ומלא אודות עיסוקו והיקף פעילותו בעת פתיחת החשבון. שנית, מאזן הנוחות לא נטה לטובת הלקוח. למרות שהלקוח טען כי אי מתן צו המניעה יגרום לפגיעה מיידית ואנושה בעסקיו, נחשף כי יש לו חשבונות פעילים במספר בנקים נוספים. בינתיים, הבנק עמד בפני סיכון של סנקציות בגין אי ציות לחקיקה נגד הלבנת הון אם ימשיך לשרת את הלקוח. שלישית, חוסר היושר של המבקש והשיהוי בבקשה לצו המניעה תמכו עוד יותר בקביעת בית המשפט כי הוא אינו זכאי לסעד זמני. ידיו של הלקוח לא היו נקיות, שכן הוא נמנע מלגלות על קיומם של חשבונות פעילים אחרים והפריז בפוטנציאל הנזק. יתרה מכך, חל עיכוב משמעותי בהגשת הבקשה, כאשר הבנק הודיע ללקוח על סגירת החשבון כמעט חמישה חודשים קודם לכן. לבסוף נפסקו לבנק הוצאות בסך 5,000 שקל מהלקוח, שישולמו תוך 30 יום.