ת"פ 12629-11-10

תקציר

בית המשפט החליט כי אין מניעה רפואית שהנאשם יעיד בבית המשפט. השופט העדיף את חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, פרופ' שירן, על פני חוות דעתו של הסניגור, פרופ' רוגין. חוות דעתו של פרופ' שירן היא כי הנאשם סובל מאי ספיקת לב בינונית ולא חמורה, וכי אין במתן עדות בבית המשפט סיכון רפואי חריג לנאשם. זאת, משום שמצבו הרפואי של הנאשם נותר יציב מאז התקף הלב, ללא סימני הידרדרות, והוא יכול לנהל חיי יומיום תקינים. בנוסף, חששותיו של הנאשם להעיד הם חששות סובייקטיביים שאינם נתמכים בממצאים רפואיים. השופט מצא את חוות דעתו של פרופ' שירן מנומקת היטב, מבוססת על ראיות עובדתיות ומהימנה, בעוד שהיו פגמים בעדותו של פרופ' רוגין. דהיינו, היו סתירות, והוא נמנע מלציין בדיקות מאוחרות יותר שהראו כי מצבו של הנאשם נותר יציב. השופט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט להכריע בשאלות רפואיות, ובמקרה זה התשתית העובדתית של חוות דעתו של פרופ' רוגין סותרת את עובדות המקרה האמיתיות. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מניעה רפואית לעדותו של הנאשם, והיעדרותו במועד הבא שנקבע לבית המשפט תיחשב כבחירה שלא להעיד.