ת"א 2857/05

תקציר

המועצה לביטחון לאומי תבעה את הנתבעים במסגרת הסכם שיפוי להשבת 55% מקצבת הנכות הכללית ששולמה לעובד שנפגע בתאונת דרכים. הנתבעים טענו כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין התגמולים ששולמו על ידי המל"ל, וכי יש לייחס לפחות מחצית מנכותו של העובד למצב קודם. המל"ל טען כי ניכוי מלוא הגמלה מתגמולי העובד על ידי הנתבעים בתביעה נפרדת פירושו שהם מנועים מלשלול את הקשר הסיבתי, וכי הגמלאות שולמו בגין אובדן כושר עבודה ולא נכות רפואית. השופטת הסכימה עם טענות המל"ל וציינה כי בהסכם הפשרה של הנתבעים עם העובד נכתב במפורש כי לא יפוצו בגין תשלומי המל"ל. עוד נימקה השופטת כי הנתבעים מחויבים מבחינה משפטית לקבל את הקשר הסיבתי, וכי טענותיהם אינן סבירות בהתחשב בכך שרופאי המל"ל הכירו במוגבלותו הקודמת של העובד. בהנחה שהנתבעים לא הושתקו בטיעוניהם, דנה השופטת לגופו של עניין וקבעה כי המל"ל לא הציג ראיות לייחוס חלקים מנכותו של העובד לתאונה. בהסתמך על חוות דעת מומחה מתביעת העובד, קבע השופט כי יש לייחס רק 63.2% מסכום התביעה לתאונה. השופטת דחתה גם את טענת המל"ל כי אובדן כושר השתכרות הוא הקריטריון היחיד לתשלום קצבאות. לבסוף הורה השופט לנתבעים לשלם את מלוא סכום התביעה, בצירוף ריבית, הוצאות ושכר טרחת עורך דין.