ע"א 451/88

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי טובתם של שלושה ילדים היא שיוכרזו כברי אימוץ ללא הסכמת הוריהם הטבעיים. ההורים לא יכלו לטפל בילדים בשל הסכיזופרניה הפרנואידית הכרונית של האם ואישיותו המוגבלת של האב, והילדים הושמו מחוץ לבית מינקות. בעוד ההורים טענו כי יש להשאיר את שני הילדים הגדולים במשפחת האומנה הנוכחית שלהם, בית המשפט קבע כי אימוץ הוא האפשרות הטובה ביותר, בהתחשב בחוסר יכולתה של משפחת האומנה לספק את הטיפול ההורי הנדרש ואת הצרכים החינוכיים. עוד קבע בית המשפט כי על הילד הצעיר להישאר עם המשפחה המבקשת לאמצו, שכן פרידתו מאחיו הגדולים הייתה תוצאה מצערת אך הכרחית. השופטים הכירו בקושי בהחלטה, והדגישו את זכות היסוד להורות ואת הקשר הנפשי בין הורים לילדיהם. הם הדגישו כי טובת הילדים צריכה להיות הגורם המכריע במקרים של אימוץ ללא הסכמת ההורים, לרבות התחשבות ביכולתם של הורים מאמצים פוטנציאליים לספק את צרכי הילדים.