ת"צ 40303-04-23

תקציר

השופט בחן את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, יחד עם התשובות והתגובות הנלוות. הם קובעים כי ככלל, הבקשה הראשונית לתביעה ייצוגית צריכה לעמוד לגופה, וכל טענה או ראיה משלימה חייבת להיות מאושרת על ידי בית המשפט מראש. תכליתו של פסק דין זה היא למנוע מהתובעים לנסות ולחזק טיעון חלש עם טענות נוספות בשלב מאוחר יותר. עם זאת, השופט מציין חריג לכלל זה אם הטענות המשלימות הן תגובה ישירה לטענות הנגדיות של הנתבע. במקרים כאלה, ניתן להגיש אותם ללא אישור מראש, שכן הם נחשבים חידוד של הטיעונים הקיימים. בהתייחס למקרה הנדון, השופט בוחן שלוש טענות שהעלה הנאשם. הטענה הראשונה, בדבר אירוע סינון נוסף שלא הוזכר בבקשה הראשונית, נחשבת לפגיעה בזכויותיו הפרוצדורליות של הנתבע. השופט פוסק כי התביעה יכולה להישאר על כנה אך פוסק את הוצאות הנתבע לתובע, ותגובת התובע לתביעה זו צריכה להיות קצרה. הטענה השנייה, לפיה הסרט לא הוקרן במלואו לפני שהוצג לצופים, נחשבת לחידוד תקף של הטיעון העיקרי וניתן להתייחס אליה בתגובה. הטענה השלישית, בה נטען כי הנתבע היה צריך להוציא אזהרה על עניינים מינוריים בכל סרטי התלת מימד, אינה קשורה לעילת התביעה שהוגדרה בבקשה. השופט מורה למחוק סעיף זה מתגובת התובע. הנתבע רשאי להגיש תגובה מצומצמת ליתר התביעות עד למועד שנקבע. התובע נדרש לכסות את הוצאות הנתבע, בהתחשב בהצלחה החלקית של הבקשה ובנכונותו של התובע לוותר על אחת התביעות. פסק הדין ניתן בהיעדר שני הצדדים.