ע"פ 25770-04-13

תקציר

הפסקה דנה בערעור על הכרעת דין באשמה במשפט פלילי. בערעור נטען כי החלטתו של בית משפט קמא התבססה על הערכה שגויה של הראיות והעדויות. עם זאת, שופטי הערעור חולקים על כך ומגיעים למסקנה כי ההרשעה מוצדקת. הם מפרטים את הראיות התומכות בהכרעת הדין, לרבות נוכחותו של המערער בזירת הפשע, ראיות פיזיות וחוסר מהימנות עדותו של המערער. השופטים מדגישים כי הערכתו של בית משפט קמא את חומר הראיות הייתה יסודית ומנומקת היטב והם אינם רואים עילה להתערב בממצאיו העובדתיים והמהימנים. בנוסף, הסעיף מתייחס למחדלי חקירה שהוזכרו בערר, ומוצא אותם חסרי משמעות. המדינה מערערת גם היא על העונש וטוענת להחמרת העונש, אך השופטים שוב חולקים על כך, ומציינים כי העונש הכולל של 28 חודשי מאסר אינו מקל באופן חריג כדי להצדיק התערבות. לפיכך מציעים השופטים לדחות הן את הערעור על הכרעת הדין והן את הערעור על גזר הדין. השופטת יעל רז-לוי, השופטת רויטל יפה-כץ והשופט יורם צלקובניק מסכימים עם ההחלטה.