ע"א 307/85

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב סכסוך רכושי מורכב בין שתי אחיות, ליאורה בן עזר והמשיב, שעניינו העברת זכויות בדירה ברמת אביב. בשנת 1969 רכשה ליאורה את הדירה אך מעולם לא התגוררה בה; במקום זאת, המשיב עבר לגור לאחר נישואיה. מספר שנים לאחר מכן הוחלט כי ליאורה תעביר את זכויותיה בדירה במתנה למשיב. האחיות הודיעו לרשויות המס על ההעברה, ותיארו אותה כ"העברה ללא תמורה", הפטורה ממס רווחי הון. עם זאת, הזכויות בדירה מעולם לא הועברו באופן פורמלי על שם המשיב. בשנת 1977 רכשה המשפחה עבור המשיבה דירה נוספת ברעננה, והיא עברה להתגורר בדירה ברמת אביב. בסמוך למועד זה הוחלט כי הדירה ברמת אביב תישאר על שמה של ליאורה, ולא בוצעה העברת הזכויות למשיב. שנים לאחר מכן, בשנת 1982, הודיעו האחיות לרשויות המס על ביטול המתנה וביקשו החזר מס רכישה. הודעת ביטול זו עוררה מחלוקת האם היא מהווה ביטול תקף של המתנה או עסקה מלאכותית לצורכי התחמקות ממס. התיק הסלים לוועדות ערר שונות, כאשר השמאי המחוזי דחה תחילה את בקשת המשיבה וועדת הערר קיבלה בהמשך את ערעורה. מנהל מס שבח ערער על החלטה זו, מה שהוביל לדיון הנוכחי בערעור. השאלה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא האם הביטול משנת 1982 היווה ביטול אמיתי של המתנה או עסקה מלאכותית. בית המשפט מגיע למסקנה כי המתנה הייתה שלמה ותקפה, ופרק הזמן הממושך בשילוב הנסיבות העובדתיות מלמד כי הודעת הביטול הייתה ניסיון להחזיר את הגלגל לאחור ולהחזיר את הזכויות לליאורה. בית המשפט פוסק לטובת המנהל, מקבל את הערעור ומחזיר את שומת מס הרכישה על העסקה משנת 1982. משכך, נדרש המשיב לשלם הוצאות הנהלה בסך 6,000 ₪. פסק דין זה מחזק את הצורך בזהירות כאשר מדובר בעסקאות בהסכמה בתוך משפחות, במיוחד כאשר מדובר בהשלכות מס.