בג"צ 28/94

תקציר

בשורה של עתירות מאוחדות לבג"ץ ערערו כמה מוסדות רפואיים על החלטות מנכ"ל משרד הבריאות, שדחה את בקשותיהם לקבלת רישיונות הפעלה למכשירים רפואיים שונים, כגון סורקי CT ו-MRI, מכוח פקודת בריאות העם המתוקנת. נושא הליבה היה חקיקתן ויישומן של תקנות חדשות המסדירות רישוי מכשירים רפואיים, שתוקנו כך שיכללו שיקולים רחבים יותר כגון הוצאה ציבורית לבריאות וצרכים רפואיים אזוריים. העותרים טענו להחלת התקנות הקודמות, המגבילות פחות, וטענו כי זכויותיהם לרישיונות נקבעו לפני התקנת התקנות החדשות. הם גם טענו כי התקנות החדשות פוגעות בחופש העיסוק שלהם. בית המשפט קבע כי המנהל לא היה מוסמך לתת רישיונות לפי הפקודה המתוקנת לפני שהתקנות החדשות הותקנו במלואן ואושרו על ידי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. נמצא כי למרות שהחלטותיו המקוריות של הממונה היו חסרות סמכות, ההחלטות המאוחרות יותר, שהתקבלו לאחר חקיקת התקנות, היו תקפות וכפופות לביקורת. בית המשפט הדגיש כי בעוד שתקנות הפוגעות בחופש העיסוק יכולות להיות תקפות אם הן מידתיות ומשרתות תכלית ראויה, יש לשמור על האיזון בין החופש התעסוקתי לבין ההוצאה הציבורית על בריאות. לפיכך, ניתן רישיון לסורק CT באילת בשל צרכים אזוריים, בעוד שעתירות אחרות למכשירים נוספים נדחו משיקולי בריאות הציבור והלימות התשתיות הקיימות. בית המשפט הדגיש את חובת החקיקה המהירה ואישר כי התקנות החדשות אינן פוגעות יתר על המידה בחופש התעסוקתי ואינן חורגות מתכליות החקיקה.