א"פ 21361-11-21

תקציר

בית המשפט קבע כי אין צורך למנות אפוטרופוס לגבר בוגר, הסובל מפיגור שכלי וסכיזופרניה. המבקש, דודו של האדם, ביקש להתמנות כאפוטרופוס לכל ענייניו, לרבות העברתו למסגרת מגורים אחרת הקרובה יותר לבית המשפחה וביצוע אבחון מצבו. תכלית הבקשה, טובת האדם, ניתנת להשגה ללא מינוי אפוטרופוס ואף לא הוכח כי אי מינויו יגרום לפגיעה באינטרס של האדם או כי לא ניתן להשיג את מטרותיו של המבקש באמצעים אחרים. רצונו של הדוד לעזור לאדם בא לידי ביטוי באמצעות ביקורים, גילויי אכפתיות ואכפתיות, שיכולים להימשך מבלי שבית המשפט יתערב בעצמאותו של האדם. ההחלטה התקבלה על סמך ההסתייגויות מחוות הדעת של המומחה, עמדות האפוטרופוס והעובד הסוציאלי ורצונו של האדם עצמו, כל אלה היוו סיבות מהותיות לסטות מחוות הדעת של המומחה. אורח חייו העצמאי יחסית של האדם, היעדר רכוש משמעותי והתמיכה שהוא מקבל מצוות המעון בו הוא מתגורר, היו כולם גורמים מכריעים בפסק הדין. פסק הדין מדגיש את האיזון העדין בין הגנה על רווחתו של אדם לבין שמירה על חירותו ואוטונומיה שלו, ובמקרה זה בית המשפט צידד באפשרות השנייה, מתוך סבר כי צרכיו של האדם כבר סופקו די הצורך. עוד מודגש בפסק הדין כי בית המשפט אינו מחויב לשמש חותמת גומי להמלצות מומחים, ועליו לקבל החלטה עצמאית תוך שימוש במכלול הראיות שהוצגו, המצביעות במקרה זה על דחיית הבקשה לאפוטרופסות.