רמ"ש 59188-10-18

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 25.10.2018 דחה השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לקביעת מזונות זמניים. ערכאת הערעור הדגישה את תפקידה המצומצם בהתערבות בהחלטות בית המשפט לענייני משפחה בעניין מזונות זמניים, אלא אם נפלו טעויות מהותיות. עיקרון זה נתמך בתקדימים המדגישים את שיקול הדעת הרחב שיש לבתי המשפט לענייני משפחה בבואם להכריע בסוגיות מסוג זה. החלטות תחזוקה זמניות אינן דורשות התייחסות ממצה לראיות, שכן הן זמניות ויטופלו במלואן בדיונים הקרובים. במקרה דנן, העריך בית משפט קמא את הכנסות הצדדים, רכושם והוצאותיהם לפני שהפחית את תרומתו של המבקש למזונות ילדיו. הערכה זו לקחה בחשבון את מצבם הכלכלי של המבקש והמשיב, הסדרי המגורים וכל ירושה. ערכאת הערעור לא מצאה עילה לערער על הוראת בית משפט קמא, שאותה ראתה כהערכה מינימלית זהירה המושפעת מתקדים ע"א 919/15, המנחה שיקולים רחבים יותר מעבר לחישובים אריתמטיים גרידא של תרומתו של כל הורה. הדגש היה על הערכת היכולת הכלכלית של כל הורה והזמן שבילה עם הילדים תוך מתן עדיפות לטובתם. ההחלטה הסופית, בעניין מזונות לארבעה ילדים, נקבעה כסבירה. הנה כי כן, מאחר שבית משפט קמא בחן את הסוגיות בכובד ראש, לא ראתה ערכאת הערעור צורך לשנות את ההחלטה, גם מבלי לבקש את תגובת הצד שכנגד, דבר שהוביל לדחיית הבקשה ללא צווי הוצאות נוספים. פסק הדין מאשר עקרונות מ- O.S. 919/15, ודוחה הערכות נוסחתיות נוקשות לטובת התחשבות בדינמיקה המשפחתית ההוליסטית ובאינטרסים של ילדים.