סע"ש 5452-07-15

תקציר

התובע, עובד בענף הבניין, תבע את מעסיקו בגין תשלומים שונים שלא קיבל במהלך עבודתו. אלה כללו השלמת PP, תקופת הודעה מוקדמת, הפרשי שכר, דמי חופשה, הפרשות לפנסיה, דמי חגים, הטבות כלכליות, קרן השתלמות, הוצאות נסיעה וסכום כולל של 255,414 ₪. הנתבעת טענה כי התובעת מעולם לא הייתה עובדת שלהם וכי יש להפנות את התביעה כלפי חברה בעלת שם דומה. הם גם טענו להגנת התיישנות וסיפקו תיאור שונה של מועדי העסקתו ושכרו של התובע, תוך שהם מכחישים כי התובע עבד אצלם ברציפות בין השנים 2003 ל-2014. לאחר שמיעת עדויות הצדדים ובחינת חומר הראיות, פסקו השופטים לטובת התובע ואישרו כי הוא אכן הועסק על ידי הנתבעת (אם כי לא תחת שם החברה הנכון כאמור בתביעה). השופטים קבעו גם את תקופת העסקתו של התובע, וקבעו כי הוא עבד אצל הנתבעת ברציפות מדצמבר 2003 ועד מרץ 2014, למעט חודשים מסוימים בהם לא עבד, וחודשים אלה לא שברו את רצף העבודה. השופטים פסקו לתובע פיצויי השלמה, דמי חופשה, הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות והוצאות נסיעה, וקבעו כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות כדי לערער על טענות אלה. עם זאת, השופטים דחו את טענות התובעת להודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרשי שכר וגמול שעות נוספות, שכן התובעת לא סיפקה ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים המחושבים, בצירוף ריבית והוצאות משפט בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.