ת"א 62215-07-17

תקציר

פסק דין זה נובע מסכסוך ארוך שנים בין שני צדדים בנוגע לדמי שימוש בהפעלת ערוץ טלוויזיה. פסק הדין הראשון הורה לתובעים, מפעילי ערוץ "טבע הדברים", לשלם דמי שימוש לנתבעת, חברת שידורי הכבלים הוט, עבור התקופה שבין אוגוסט לנובמבר 2007. עם זאת, פסק הדין השני קבע כי הוט לא הייתה זכאית לקבל מהתובעים דמי שימוש עבור התקופה שבין נובמבר 2007 לאוגוסט 2008. התובעים ערערו על פסק הדין הראשון, אך בהמשך משכו את ערעורם והפכו אותו להחלטה סופית. התובעים טענו כי הוט הפרה את התחייבויותיה כלפיהם, ולכן אין זה צודק שהוט תגבה דמי שימוש. עוד טענו כי קיימת הבנה בין הצדדים כי הוט לא תדרוש תשלום עד לפסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט, והם הסתמכו על מצג זה לרעתם. בנוסף, טענו התובעים כי ממצאי פסק הדין השני, אשר שלל את דמי השימוש של הוט לתקופה אחרת, מהווים ראיות חדשות שיש בהן כדי לשנות באופן משמעותי את תוצאת פסק הדין הראשון ולהצדיק משפט חוזר אזרחי. בית המשפט דחה את בקשת התובעים לבטל את פסק הדין הראשון ולהורות על משפט חוזר. בית המשפט קבע כי אין לו סמכות לבטל החלטה סופית של בית המשפט העליון וכי פסק הדין השני אינו יכול להיחשב כ"ראיה חדשה". כמו כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובעים בדבר הסכמה, ויתור או מצג של הוט בנוגע לביצוע פסק הדין הראשון. עם זאת, בית המשפט הסכים עם התובעים כי ניסיונה של הוט לבצע את פסק הדין הראשון יהווה התנהלות חסרת תום לב. היא הדגישה כי הוט הפרה את חובותיה כלפי התובעים, כפי שהותוו בפסק הדין השני, וכי הנמקתו של בית המשפט העליון חלה באופן שווה על שתי התקופות. בעקבות זאת הוציא בית המשפט צו המונע מ-HOT לבצע את פסק הדין הראשון והורה להם לסגור את תיק ההוצאה לפועל הנלווה. פסק דין זה מדגיש את עקרון תום הלב בהליכים משפטיים ואת הדרישה מבעלי הדין לנהוג בסבירות ובהגינות. היא מדגישה כי אותם צדדים, עובדות וטיעונים בהליכים שונים אינם מצדיקים ביצוע פסק דין הסותר פסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט העליון.