ש"ש 61052-02-19

תקציר

## ניתוח משפטי: תוספת שם משפחה לקטינה **מבוא** החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בעניין ש"ש 61052-02-19, עוסקת בתביעת אב להוספת שם משפחתו לשם משפחתה של בתו הקטינה. פסק דין זה מדגיש מספר עקרונות משפטיים מרכזיים הנוגעים לטובת הילד, מעמדו של תסקיר עובד סוציאלי, והסדרת יחסי הורות לאחר פירוק תא משפחתי. **עקרון טובת הילד כעיקרון על** בית המשפט מדגיש כי עיקרון טובת הילד הוא "עיקרון העל" החולש על כל ההחלטות הנוגעות לגורל הקטין לאחר פירוק התא המשפחתי. עיקרון זה נשען על מכלול ראיות, ובכללן חוות דעת של מומחים מקצועיים, אשר להם הכלים, המומחיות והניסיון הדרושים לקביעת טובתו של הילד. בנסיבות המקרה, בית המשפט נתן משקל מכריע להמלצת התסקיר, אשר התבססה על התרשמות העובדת הסוציאלית מקשר משמעותי וקרוב בין הקטינה להוריה, וכן מהשפעת הסכסוך המתמשך בין ההורים על תפיסתה של הקטינה את אביה. **מעמדו של תסקיר עובד סוציאלי** החלטת בית המשפט משקפת את מעמדו הגבוה של תסקיר עובד סוציאלי בפסיקה. התסקיר, אשר נערך על ידי עובדת סוציאלית בעלת היכרות ממשית עם המשפחה, הוגש ככלי חשוב בו מסתייע בית המשפט בבואו להכריע בשאלות הנוגעות לטובתו של הקטין. בית המשפט נוטה לאמץ את המלצות התסקיר, אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי המצדיקים סטייה מהן. במקרה זה, האם לא ביקשה לחקור את העובדת הסוציאלית על המלצותיה, ולא הצביעה על כל טעות בתסקיר. הדבר מחזק את משקל ההמלצה להוספת שם המשפחה של האב. **הסדרת יחסי הורות ואפוטרופסות** בית המשפט נדרש גם לסוגיית האפוטרופסות הטבעית, כפי שמעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. לטעמו של בית המשפט, העובדה שהאם רשומה כרווקה ולקטינה ניתן שם משפחתה בלבד, מאפשרת לה לפעול בכל עניין הנוגע לקטינה ללא צורך בהסכמת האב. מצב זה נוגד את מוסד האפוטרופסות הטבעית, המחייב שיתוף בין ההורים בקבלת החלטות הנוגעות לקטין. לכן, הוספת שם המשפחה של האב נתפסה כצעד הכרחי להסדרת זכויותיו כאפוטרופוס טבעי ולמניעת מצב בו האם משמשת אפוטרופסית בלעדית, ומקבלת החלטות באופן חד צדדי. **חדשנות משפטית ופרשנות** בית המשפט מבצע פרשנות חדשנית של הוראות החוק והפסיקה, תוך שימת דגש על המשמעות המעשית של השם המשפחתי בעיצוב זהות הילד ויחסיו עם הוריו. בניגוד לטענת האם, בית המשפט סבר כי הוספת שם המשפחה של האב לא תיצור קשיים בירוקרטיים משמעותיים, אלא דווקא תסייע בהסדרת יחסי ההורים ותגביר את שיתוף הפעולה ביניהם. כמו כן, בית המשפט דחה את טענת האם כי יש להמתין לגיל 18 של הקטינה, וקבע כי הוספת השם בגיל 6.5 תדרוש הצגה עצמית "מחודשת" מינורית יותר מאשר בגיל בגרות. **תוצאה** לאור האמור, בית המשפט קיבל את תביעת האב, והורה על הוספת שם המשפחה של האב לשם משפחתה של הקטינה. בנוסף, האם חויבה לשלם לאב הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.