דנ"מ 4555/24

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על תוכנית מתאר מקומית לשכונה בחיפה, ישראל, בשם הוד הכרמל. התוכנית נועדה להרחיב את השכונה ולייעד שטחים למטרות שונות, לרבות מגורים, שטחי מסחר ומוסדות ציבור. המערערים התנגדו לתכנית, בנימוק של חשש לכשלים בתשתית התחבורה בשכונה, שלטענתם יובילו לעומסי תנועה ועלולים להוות סיכון בטיחותי במצבי חירום. לתיק הייתה היסטוריה פרוצדורלית ארוכה, שבמסגרתה הוא עבר מספר מקרים. תחילה פסק בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לטובת העותרים, והורה להחזיר את התכנית לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה לבחינה נוספת של סיכוני התחבורה והחירום. לאחר מכן בחנה הוועדה המחוזית שוב את התוכנית ואישרה אותה, מה שהוביל את העותרים להגיש ערר נוסף, הפעם לאותו בית משפט מנהלי. בדצמבר 2022 פסק בית המשפט לעניינים מנהליים שוב לטובת העותרים, וקבע כי החלטת הוועדה פגומה ויש לבטלה משום שלא נתנה מענה הולם לאתגרי התחבורה של השכונה ולסיכוני האש הפוטנציאליים. הן המשיב והן הוועדה המחוזית ערערו על פסק דין שני זה. בהחלטה שהתקבלה פה אחד קיבל בית המשפט העליון, בהרכב השופטים ד' ברק-ארז, י' כשר ור' רונן, את העררים וביטל את פסק הדין הקודם, ובכך החזיר על כנו את החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התכנית. בית המשפט הדגיש את העילות הצרות להתערבות בהחלטות תכנוניות והכיר בשיקול הדעת הרחב הנתון למוסדות התכנון. נמצא כי הוועדה המחוזית ביססה את החלטתה על חוות דעת מקצועיות ושקלה במידה מספקת את הסיכונים הכרוכים במצבי תחבורה וחירום. עוד הבהיר בית המשפט כי הליך קבלת ההחלטות של הוועדה המחוזית מילא אחר הוראות בית המשפט הקודמות וכי הוועדה רשאית להפעיל את שיקול דעתה בבחינת השיקולים התכנוניים. לאחר מכן ביקשו העותרים דיון נוסף, שנדחה על ידי בית המשפט. השופטים הדגישו כי דיונים נוספים הם הליכים חריגים וניתנים רק בנסיבות חריגות. הם מצאו כי פסק הדין לא קבע תקדימים חדשים והתבסס על הנסיבות הספציפיות של המקרה. אופיו פה אחד של פסק הדין תמך עוד יותר בדחיית הבקשה. הבקשה לדיון נוסף נדחתה, והעותרים חויבו בתשלום אגרה סמלית.