ע"פ 6630/13

תקציר

המערער הורשע על ידי בית משפט מחוזי בתקיפה מינית של קטין ובשיבוש הליכי משפט ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי, שישה חודשי מאסר על תנאי וחויבו לשלם למתלונן פיצויים בסך 45,000 ₪. טענות המערער בדבר החריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות בית המשפט המחוזי בדבר מהימנות העדים וניתוח לוח הזמנים של האירועים לא היו משכנעות. בית המשפט מצא כי הסתירות בדברי המתלונן היו שוליות ולא השפיעו על ליבת עדותו, שהייתה עקבית ואותנטית. השיחה שהוקלטה על ידי אחיו של המערער, בה הכחישה המתלוננת את התקיפה המינית, התפרשה כאינדיקציה לנטייתה של המתלוננת לשקר, אך השופטים סברו כי היא מראה את ההפך - שכאשר המתלוננת משקרת, הדבר ניכר. השופטים דחו גם את טענות המערער בדבר היתכנות ציר הזמן של האירועים והיעדר חיזוק לגרסת המתלונן, וקיבלו את ממצאי בית המשפט המחוזי. בנוסף, הסכימו השופטים כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי היה ראוי ומאוזן, המשקף את חומרת מעשיו של המערער, והביא בחשבון את נסיבותיו האישיות. לפיכך, הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין נדחה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל.