ע"א 304/68

תקציר

בית המשפט העליון פסק במקרה בו עדר בקר של תושבי הכפר פגע בשדה חיטה בבעלות המערער. בית המשפט המחוזי פסק מלכתחילה למערערת פיצויים סמליים בלבד, שכן סבר שלא הוכח די הצורך נזק ממשי. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי הרועה הממונה על העדר היה עובד ונציג של כל בעלי הבקר, כלומר הם היו אחראים במשותף למעשיו. מאחר שלא ניתן לקבוע את חלוקת הנזק המדויקת בין מקרים שונים של הסגת גבול, קבע בית המשפט כי חלוקה שווה של הפיצויים בין הפוגעים היא הגישה הצודקת ביותר. משמעות הדבר היא שהמשיבים, שהיו בעלי חלק מהעדר, אחראים לשליש מכלל הנזק. יתר על כן, כאשר חילקו את הנזק בין בעלי הפרות, כל בעלים – ללא קשר למספר הפרות שברשותו – היה אחראי לכלל הנזק. בית המשפט ביסס החלטה זו על העיקרון לפיו הפרות היו חלק מעדר אחד ופעלו יחד. בכך שונה פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והמשיבים חויבו לשלם למערערת שליש מהנזקים שהוכחו, בצירוף ריבית והוצאות הכרוכות במשפט.