עת"מ 45871-03-22

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעור העותרים וקובע כי הקמת בית ספר לילדים אוטיסטים, כמו גם גני ילדים, על מגרש 21, אינה חורגת מהתב"ע הקיימת. התכנית מייעדת את המגרש למבנים ומוסדות ציבור, לרבות בתי ספר ומוסדות חינוך, וטיעוני העותרים, אף שהיו רבים, לא הצליחו בסופו של דבר לשכנע את בית המשפט. פסק הדין מדגיש את ההשפעה התחבורתית המוגבלת של בית הספר, ומדגיש כי מספר כלי הרכב הנכנסים למגרש מדי יום לצורך הורדה ואיסוף ניתן לניהול ובהתאם להוראות הקיימות. זאת ועוד, בית המשפט מפרש את ההנחיות התכנוניות המוזכרות בעתירה כגמישות ובלתי מחייבות, ומאפשר שינויים שאינם מהווים סטייה מהתכנית עצמה. גם טענת העותרים בדבר היעדר פרוגרמה למבני ציבור במגרש נדחית, שכן בית המשפט מכיר בשיקול דעתה של העירייה בהקצאת קרקע לשימושה העצמי, במיוחד כאשר היא עולה בקנה אחד עם המטרה שהותוותה בתכנית. פסק הדין לוקח בחשבון את השלב המתקדם של הבנייה, את ייחודו של בית הספר ואת המשמעות של פתיחתו במועד, ולכן אינו מצדיק את עצירת הפרויקט. בנוסף, בית המשפט מציין את השיהוי של העותרים בהעלאת טענות מסוימות, ומוצא אותן נגועות בשיהוי זה. ככלל, החלטת ועדת הערר לדחות את העתירה על הסף מתקבלת, והעותרים נדרשים לשאת בהוצאות המשפט של כל המשיבים.