עמ"ה 8047/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בערעור על שומת מס שערך המשיב על המערערת, בעקבות הסדר שינוי מבני שערכה האחרונה. המערער, שהיה בעל השליטה בחברת טוטנאור בע"מ, חברה ציבורית לייצור ציוד רפואי, ביקש להעביר בהדרגה את השליטה בחברה לבנו תוך הבטחת זכויות הדור המעביר. לשם כך הקים המערער חברת אחזקות פרטית, לה מכר את מניותיו בטוטנאור. התמורה בגין המניות כללה פירעון חובו האישי של המערער ושטרי הון, אשר ייפרעו מתוך הדיבידנדים של החברה הציבורית. הסדר זה ניתק למעשה את חבות המס של המערערת על הדיבידנדים, שכן הכסף יוזרם עתה דרך חברת האחזקות. המשיב טען, כי הסדר השינוי המבני הינו מלאכותי, שכן הוא אינו מביא לשינוי של ממש בשליטת המערערת בחברה, ונועד בעיקרו לחיסכון במס. המשיב ביקש לסווג מחדש את התמורה בגין המניות כדיבידנד, אשר יהיה חייב במס מלא, או לחילופין, להתעלם מההסדר מכוח הסמכות המוקנית בסעיף 86 לפקודת מס הכנסה, המסמיך את המשיב לעסוק בעסקאות מלאכותיות. השופטת הסכימה עם המשיב כי מדובר בעסקה מלאכותית, שכן היא נעדרת טעם מסחרי, וניתן היה להשיג את מטרותיו המוצהרות של המערערת באמצעים פשוטים יותר. השופט קבע כי בסמכותו של המשיב להתעלם מיתרונות המס הנובעים מההסדר, אך השומה העוקבת צריכה להיות עקבית עם העובדות הנובעות מההתעלמות. לפיכך ביטלה השופטת את שומת המשיב לשנת 2000, אשר התייחסה לכל התמורה כדיבידנד שהתקבל באותה שנה, וקבעה כי שטרי ההון ימוסו עם פירעונם, ואילו פירעון ההלוואה ימוסה כדיבידנד. השומה החלופית לשנים 2001 ו-2002, שהתייחסה לפירעון בפועל של שטרי ההון, אושרה. עוד קבע השופט כי שיעור המס המתאים לדיבידנדים יעמוד על 25%. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי. המערערת לא תיהנה מיתרונות המס המבוקשים על ידי העסקה המלאכותית, אך השומה שונתה כך ששטרות ההון ימוסו בעתיד עם פירעונם.