עת"מ 1020-09-23

תקציר

בפסק הדין שניתן לאחרונה בנוגע לעתירות של יחידים שניגשו לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין ביוני 2023, הנושא המרכזי היה אי עמידתם של העותרים בבחינה בשל גירעון נקודות מינורי. רוב העותרים בפרשת אורן ביקשו בעיקר לפסול או לתקן שאלות אמריקאיות מסוימות, מה שעלול להוביל להתאמה שתאפשר להם להגיע לציון המעבר הנדרש של 60. עתירות ספציפיות כללו בקשות פסילה לשאלות שנתפסו כמחוץ לתחום הבחינה או שנוסחו באופן לא הוגן. בית המשפט שב והדגיש כי היא אינה משמשת כוועדת ערר ובדרך כלל נתונה לשיקול דעתם המקצועי של הגופים הבודקים, אלא אם נפל פגם מינהלי ברור או שיקול זר המשפיע על קבלת ההחלטות. עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לפסול את שאלות 24 ו-33 בחלק הפרוצדורלי בשל סיווג לקוי או תוכן מטעה. התגלתה טעות במהלך הליך מטלת הכתיבה של המבחן, כאשר סדר העמודים היה שגוי, מה שהוביל לכך שחלק מהמועמדים הוטעו. למרות שניתן זמן מתקן לנבחנים, סברו העותרים כי אין בכך די, אך בית המשפט מצא את הפעולה המתקנת סבירה. מבחינה פרוצדורלית הדגיש בית המשפט כי העותרים, במיוחד בפרשת אורן, לא מימשו את הליכי הערעור הקיימים במסגרת לשכת עורכי הדין בטרם פנו להתערבות שיפוטית. ההחלטה העדיפה חלקית את עתירות פארס וולף הנוגעות לפסילת שאלה, אך דחתה את השאר, וכתוצאה מכך נקבעו השלכות עלויות מסוימות על העותרים שלא הצליחו. פסיקת בית המשפט מדגישה את העילות המצומצמות להתערבות שיפוטית בבחינות מקצועיות ומדגישה את הצורך של המועמדים למצות את כל אפיקי הערעור הפנימיים טרם ההתדיינות המשפטית.