עב"ל 102/99

תקציר

אדם פרטי, המכונה המערער, נפגע בחודש פברואר 1995 בעת שהעמיס סחורה על משאית בבעלות חברת דקו ש. פורינג בע"מ, שהוא היה בעל מניות משמעותי בה. בעקבות דחיית תביעתו לפיצויי פגיעה בעבודה על ידי המוסד המשיב בעילה של היעדר יחסי עובד-מעביד, תבע המערער. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את תביעתו, והגיש ערעור. המערער טען כי עבד לא רק כדירקטור אלא גם כשכיר, והביא ראיות לעבודת כפיים. בתוך כך, הדגיש המוסד כי למערערת לא היה חוזה העסקה והיא הוזכרה ברישומי החברה רק כדירקטורית ומנהלת. השאלה נסובה סביב טיב יחסיו של המערער עם החברה. בית המשפט, בהסכמתו עם המערערת, הכיר בכך שבעלי מניות ודירקטורים יכולים להיות עובדים בעת ובעונה אחת, במיוחד כאשר מדובר בעבודת כפיים ורישומי החברה תומכים בכך. במקרה דנן, מינויו של המערער למנהל, עבודתו הפיזית והשימוש במשאית החברה מעידים כולם על יחסי עובד-מעביד. משכך, הערעור מתקבל, והמוסד מחויב לפצות את המערער, לרבות הוצאות משפט. פסק דין זה מדגיש כי יחסים מקבילים אפשריים, בתנאי שיש הבחנה ברורה, ומייחס חשיבות לרישומי החברה בקביעת מעמד העובד.