רע"א 1509/12

תקציר

ההחלטה העומדת בפני בית המשפט היא בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה. המבקש, שהיה מעורב בתאונת דרכים במהלך עבודתו בשנת 2001, סבר תחילה כי נפצע באורח קל בלבד. עם זאת, מאוחר יותר הופיעו כאבים עזים, והתברר כי הוא סובל מבלטי דיסק ומפריצות דיסק. המוסד לביטוח לאומי הכיר בקשר סיבתי בין מצבו לבין התאונה והעניק לו שיעור נכות של 15%, שהוגדל ל-100% לאחר החלת תקנה 15. המשיבים, שחלקו על קביעת המל"ל, הורשו על ידי בית המשפט להציג ראיות סותרות, שהובילו למינוי מומחה נוירוכירורגי שמונה על ידי בית המשפט. המומחה ייחס 80% מנכותו של המבקש לסיבות אחרות שאינן קשורות לתאונה. המבקש ביקש מינוי מומחה נוסף, אשר נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, מה שהוביל לבקשת רשות הערעור הנוכחית. בית המשפט דוחה את בקשת המבקש, בקובעו כי יש לשמור את הנימוקים למינוי מומחה אחר לשלב פסק הדין, במיוחד משהסתיימה הצגת הראיות. יתר על כן, ערעור על פסק הדין יכול לתת מענה יעיל יותר לצורך במומחה נוסף ולתשתית העובדתית של חוות דעתו של המומחה. החלטה זו אינה פוגעת בזכותו של המבקש להעלות את הנושא בערעור על פסק הדין. אשר על כן, בקשת רשות ערעור על פסק הדין הקודם נדחית, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה עומד בעינו.