LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

הד"פ 48857-01-26

החלטה עליון

📋
מספר הליך48857-01-26
📂
סוג הליךהד"פ
📅
תאריך8 בפברואר 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםשוקה בן שושן נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםיצחק עמית

תקציר

בכבוד רב, להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **הנדון:** בקשה לעיון חוזר ולהעברת הדיון לשופט אחר, וכן דיון בבקשה להעברת מקום הדיון. **רקע:** ההליך עוסק בבקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת של הנשיא עמית, שדחתה בקשה להעברת דיון בעניינו של המבקש. בנוסף, המבקש טוען לעילות פסילה נגד הנשיא עמית, הן בשל קרבה אישית לשופט שגיא ז"ל (שנפטר בתאונת דרכים שהמבקש חשוד במעורבות בה), והן בשל החלטות קודמות שנתן הנשיא. **ניתוח משפטי:** 1. **דיני פסלות שופט:** * **הבסיס המשפטי:** המבקש מבסס את בקשתו לפסילה על סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט ועל כלל 15(ב) לכללי אתיקה לשופטים, המורים על אי-התערבות של שופט בהליך כאשר קיים קשר משפחתי או קרבה ממשית אחרת בינו לבין צד להליך. * **עילת הקרבה לשופט שגיא ז"ל:** הנשיא עמית דוחה את הטענה לקרבה ממשית המקימה עילת פסילה. הוא מבחין בין היכרות מקצועית, הנובעת מעבודתם המשותפת במערכת בתי המשפט, לבין קרבה אישית. השתתפותו כנשיא בית המשפט העליון בהספד בהלוויית השופט שגיא ז"ל, וכן השתתפותו בכנס לזכרו, נתפסות כפעולות הנובעות מתפקידו המוסדי, ולא כעדות לקרבה אישית המקימה חשש למשוא פנים. * **מבחן הקרבה הממשית:** ההחלטה מדגישה כי יש לבחון את הקרבה הממשית על פי מבחן החשש הממשי למשוא פנים. היכרות מקצועית בלבד, גם בין שופטים, אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות. ההלכה הפסוקה, כמובן, קובעת כי יש לבחון את טיב היחסים, משכם, והמידה שבה הם עשויים להשפיע על ההכרעה. * **"צד להליך":** הנשיא עמית מבהיר כי השופט שגיא ז"ל אינו "צד להליך" במובן המסורתי של דיני הפסלות, במיוחד כאשר ההליך הנוכחי עוסק רק בשאלת מקום הדיון ולא בעצם אשמת המבקש. * **תקדימים:** הנשיא מפנה למקרה דומה שבו הנשיא ברק נשא הספד לשופט שנרצח והמשיך לדון בהליך הקשור, כדי להמחיש כיצד בתי המשפט מתייחסים למקרים כאלה. * **עילת ההחלטות הקודמות:** טענה זו נדחית אף היא. הנשיא עמית קובע כי הגשת בקשה לעיון מחדש בהחלטה קודמת אינה מקימה כשלעצמה עילת פסילה. השגות על עצם ההחלטה אינן מבססות חשש ממשי למשוא פנים, ובקשת פסילה אינה במה להעלות טענות לגופו של עניין. * **מראית פני הצדק:** הנשיא מדגיש את עקרון "הזכות לשבת בדין" כחובה, וכי אין להרחיב את השימוש בטענת מראית פני הצדק כאשר אין בסיס אובייקטיבי ממשי לטענת הפסלות, על מנת שלא לרוקן מתוכן את הלכות הפסלות. 2. **סמכות מקומית והעברת מקום דיון (סעיף 78 לחוק בתי המשפט):** * **היבטים פרוצדורליים:** * **זכות הטיעון:** טענת המבקש לפגיעה בזכות הטיעון בהחלטה הראשונה (שניתנה ללא קבלת עמדות הצדדים) נדחית. הנשיא עמית מבהיר כי סעיף 78 לחוק אינו מחייב קבלת תגובות הצדדים, וכי במקרים דחופים, כגון הליכי מעצר, ניתן לתת החלטות בנוגע למקום הדיון עוד בטרם הוגשו ההליכים במלואם. עם זאת, הוא מאפשר לבעל הדין להגיש בקשה להעברה נוספת ולטעון את מלוא טענותיו. * **דחיפות ההחלטה הראשונה:** הנשיא עמית מסביר כי הדחיפות בהליכי מעצר ימים, אף אם ניתן מעצר בית, מצדיקה מתן החלטה ראשונית בנוגע למקום השיפוט. * **שיקולים להעברת מקום דיון:** * **קרבה גיאוגרפית:** ההחלטה להעביר את הדיון למחוז מרכז נסמכת על קרבה גיאוגרפית למחוז בו נפתח ההליך (מחוז דרום). * **מקום מגורים:** משקל ניתן לעובדה שמקום מגוריו של המבקש מצוי במחוז מרכז. * **זיקה למחוז ירושלים:** המבקש טען שיש להעביר את הדיון למחוז ירושלים, בעיקר בשל העובדה שהתיק מטופל על ידי פרקליטות מחוז ירושלים ומשרד עורכי דינו. הנשיא עמית דוחה טענות אלו, וקובע כי סעיף 78 לחוק מתמקד בשיקולים הקשורים למערכת בתי המשפט (כגון זמינות שופטים, סדרי דין), ולא בהתנהלות גופים חיצוניים (תביעה, סנגוריה) או בשיקולים הנוגעים לעורך הדין. * **"עננה" מעל הדיון במחוז מרכז:** המבקש טען כי הקשרים של השופט שגיא ז"ל עם שופטים במחוז מרכז (כמגשר) יוצרים "עננה" מעל הדיון. הנשיא דוחה טענה זו, וקובע כי קשרים נקודתיים אינם מקימים מניעה גורפת לדיון במחוז. אף אם קיימת עילת פסלות פרטנית לגבי שופט מסוים, הדבר יידון בהתאם. * **חידוש/הדגשה:** ההחלטה מדגישה את ההבחנה בין שיקולים הקשורים בבתי המשפט (המשפיעים על סמכות מקומית) לבין שיקולים חיצוניים (כגון מקום משרד עורכי הדין). היא גם מחדדת את העובדה שהליכים לפי סעיף 78 לחוק הם חריג לכללי הסמכות המקומית, וכי יש להפעילם בצמצום. 3. **עיתוי ההחלטה:** * הנשיא עמית מקבל את בקשת הפסילה (ומדון בה) רק לאחר שהוא מכריע כי לא עלתה עילה לפסילתו. בכך הוא מקיים את סדר הדין המחייב (סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט). * הוא דן בבקשת העיון מחדש לגופה רק לאחר שדחה את בקשת הפסילה. **מסקנות עיקריות:** * **הבחנה בין קרבה אישית למקצועית:** בית המשפט העליון מפריד באופן ברור בין היכרות מקצועית, גם אם ענפה, לבין קרבה אישית העשויה להקים חשש ממשי למשוא פנים. השתתפות בתפקידים מוסדיים (הספד, פתיחת כנס) אינה כשלעצמה עילה לפסילה. * **סמכות מקומית:** שיקולי סמכות מקומית לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט מתמקדים בעיקר בזיקה להליכים ולמערכת השיפוטית, ולא בהיבטים חיצוניים כגון מקום משרדי עורכי דין או מיקום גופי התביעה. * **מראית פני הצדק:** הטענה למראית פני הצדק אינה תחליף לטענות פסלות מבוססות, ויש להפעילה במשורה כאשר אין בסיס אובייקטיבי ממשי. * **דחיפות בהליכי מעצר:** החלטות בנוגע למקום הדיון בהליכי מעצר ימים יכולות להינתן אף ללא קבלת תגובות הצדדים, מטעמי דחיפות ויעילות. ההחלטה משקפת יישום של עקרונות דיני פסלות שופט וסמכות מקומית, תוך הבחנה מדוקדקת בין טיעונים משפטיים מהותיים לטענות פרוצדורליות או בלתי מבוססות.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטחוק סדר הדין הפליליכללי אתיקה לשופטים

הד"פ 48857-01-26 שוקה בן שושן נ. מדינת ישראל, עליון (8.2.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית