ע"א 4850/96

תקציר

הערעור מותר בהחלטת רוב. ענייננו בסכסוך בין קל בנין בע"מ (המערערת) לבין א.ר.מ. רעננה בנין והשכרה בע"מ (המשיבה) בנוגע לפרויקט יזמות נדל"ן. בית המשפט המחוזי קבע בעבר כי לא נכרת חוזה מחייב בין הצדדים, שכן נציגי המערערת ידעו כי ההסכם עם ועדת המכרזים מותנה באישור דירקטוריון המשיבה, שלא ניתן. עם זאת, השופטים גולדברג ושטרסברג-כהן הגיעו למסקנה אחרת, וקבעו כי פניית המשיב לחברות קבלניות היוותה מכרז פרטי סגור או "מעין מכרז". לטענתם, דיני המכרזים חלים על מקרה זה וכי המשיב פעל בחוסר תום לב במהלך הליך המשא ומתן. לגופו של עניין, המשיבה לא עמדה בנורמות ההגינות שנקטה כלפי משתתפי המכרז בכך שניהלה משא ומתן מקביל עם מציע שלא עמד בתנאי המכרז. מאחר שלא ניתן אישור דירקטוריון המשיב, מסכימים השופטים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא נכרת חוזה. לפיכך, העניין מוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך הערכת הפיצויים המגיעים למערערת בגין חוסר תום הלב של המשיב בניהול המשא ומתן על החוזה. השופטת שטרסברג-כהן מציינת כי המערערת זכאית לסעדים בגין הטעות במשא ומתן, אותם יקבע בית המשפט המחוזי. כן חויבו המשיבים לשלם למערערת הוצאות בסך 30,000 ₪ בגין שתי הערכאות.