ב"ש 3393/08

תקציר

השופט מוצא כי יש די ראיות לכאורה כדי לבסס באופן סביר את אשמתו של המשיב בעבירות ההריגה והתקיפה. הראיות כוללות את עדויותיהם של בן זוגה של המנוחה, גילה, ועדי ראייה נוספים, לרבות אחותו של המשיב ובעלה, וכן ראיות פיזיות כגון גילוי סכין על גג ביתו של המשיב. השופט מדגיש כי בשלב זה בית המשפט בוחן רק את קבילותה הפוטנציאלית של הראיה, ולא את מהימנותה או מהימנותה. טענת ההגנה העצמית של המשיב אינה נתמכת בעדותו שלו, וממילא יש לטעון אותה בדיון העיקרי. מעצרו של המשיב מוצדק בשל חומרת העבירות, עברו הפלילי העשיר והסיכון שישבש את החקירה או ישפיע על עדים. השופט מציין כי ניתן להתגבר על חזקת מסוכנות זו רק על ידי השארת המשיב במעצר. עם זאת, בהתחשב בכך שטענת ההגנה העצמית נתמכת בראיות מסוימות, ועדי הראייה המרכזיים הם אנשים המקורבים למשיב, התביעה מתחייבת לזמן עדים אלה להעיד בהקדם האפשרי. לאחר עדותו יכול המבקש לבקש עיון חוזר בצו המעצר.