פר"ק 42082-05-14

תקציר

המדינה וצים נמצאות במחלוקת על תנאי "מניית זהב" בבעלות המדינה בחברת צים, שנמצאת בחובות ומבקשת לבצע ארגון מחדש. המדינה טענה כי לבית המשפט אין סמכות לפסוק בתנאי המניה, כי הוא מחזיק בסמכויות רגולטוריות שלא ברמה התאגידית, וכי שינוי תנאי המניה יפגע באינטרס הציבורי. צים טענה כי בשל מצבה הפיננסי של החברה, מרכז הכובד עבר מבעלי המניות לנושים, וכי בית המשפט לחדלות פירעון הוא המקום המתאים להכריע בעניין. בית המשפט הסכים עם צים בנקודה האחרונה וקבע כי לבית המשפט לחדלות פירעון סמכות לדון במניית המדינה, בהתחשב בכך שהיא מניה ככל מניה אחרת מבחינת דיני החברות. עוד הדגיש בית המשפט כי פעילות המדינה נופלת בתחום המשפט הפרטי. השופט הכיר באינטרסים החיוניים של המדינה בתחום התובלה הימית, שמניית הזהב נועדה להגן עליהם, והבין כי צים מבקשת להגדיל את הסחירות של מניותיה. עם זאת, השופט לא שש להסתכן בתרחיש האפוקליפטי הפוטנציאלי שהציגה צים, שבמסגרתו נכנסה החברה להליכי פירוק. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי זכויותיה של מניית הזהב יישארו ברובן על כנן, למעט בכל הנוגע ל"יסוד העבירות" של המניה. השופט קבע כי יידרש אישור מוקדם להעברת מניות שתביא להחזקה של 35% או יותר מהון המניות של החברה. בנוסף, כל העברת מניות שתוצאתה החזקה של יותר מ-24% אך לא תעלה על 35% תחייב הודעה מוקדמת למדינה, כאשר לאחרון יש זכות להתנגד. נטל ההוכחה במקרים כאלה יהיה על המדינה. כדי להסיר ספקות, השופט אישר כי כל התנאים האחרים של מניית הזהב, כולל אלה הנוגעים לצי המינימלי, נותרו ללא שינוי. ההחלטה הייתה אמורה להיות מיושמת עד 7.7.14.