ב"ל 26329-08-20

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לקבלת תשלומים נוספים עבור מענק נכות. התובעת טענה כי השכר שעל פיו חושב המענק היה צריך לכלול רכיבי שכר נוספים שלא באו לידי ביטוי בתלושי השכר. המוסד לביטוח לאומי הכיר בזכאותו של התובע לקצבה חודשית גבוהה יותר והעניק אותה עבור 12 החודשים שקדמו לבקשה ואילך, בתנאי שהיה זכאי. עם זאת, המוסד סירב לשלם את הקצבה עבור תקופה העולה על 12 חודשים לפני מועד הגשת הבקשה, בהסתמך על סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי כל תביעה לגמלה כספית תוגש בתוך 12 חודשים מיום שקמה עילת התביעה. בית המשפט הסכים עם עמדת המכון, וקבע כי בקשת התובעת, שהוגשה שנתיים לאחר חישוב המענק הראשוני על ידי המכון, מהווה "תביעה" כהגדרתה בחוק. עוד קבע בית המשפט כי המוסד לא עשה עוול כלשהו לתובע וכי הוא אינו אחראי לעקוב אחר השינויים בשכרו של כל מבוטח. בנוסף, ציינה השופטת כי הפסיקה אליה התייחס התובע אינה חלה על מקרה זה. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעת, בהדגישו כי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי הוא הוראה מהותית המגבילה את הזכות לתשלום למשתמטים ואינה תלויה במושג השיהוי.