פר"ק 2647/09

תקציר

חברה, בעקבות רכישתה על ידי קונה, ביקשה לתקן פסיקה קודמת, בטענה לזכויות פדיון שלא הוזכרו בהחלטה. בית המשפט, לאחר שעיין בכתבי הטענות, מצא את הבקשה כדין והורה לכונס הנכסים לממש את המניות כמבוקש. המבקש לא ערער על ההחלטה ובמקום זאת פנה לבית המשפט לפירוק לצורך בירור. התקבלו מספר החלטות, לרבות עיכוב זמני במימוש המניות, אשר המבקשת לא עמדה בהן, מה שהוביל להמשך תהליך המימוש ולמכירת המניות בסופו של דבר לרוכש. התנהגותו של המבקש התאפיינה באיחור וחוסר ציות, שהובילו לביצוע המכירה. בהמשך לכך, ביקש המבקש עיכוב ביצוע, אליו התנגדו הכונס והקונה, בנימוק של חוסר תום לב ונזק פוטנציאלי. בית המשפט דחה בפסק דינו את הבקשה, בנימוק של חוסר שקידה של המבקשת, אי הגשת ערעור על ההחלטה הראשונית והיעדר ראיות לתמיכה בטענותיה. בנוסף, הדגיש בית המשפט את השלמת המכירה, את הנזק הפוטנציאלי לרוכש ואת חוסר הוודאות שנגרם לחברה, לבעלי המניות ולנושים כעילות לדחייה. הבקשה נדחתה גם על בסיס מבחן מאזן הנוחות. המבקש חויב בהוצאות המשיבים, בסך של 10,000 ₪.